בעידן של אינסטגרם וטיקטוק, כל דבר נהיה "דגל אדום". הוא לא ענה שעה? דגל. היא כתבה נקודה בסוף משפט? דגל. ואז אנשים נכנסים לדייטינג כמו לראיונות ביטחוניים, במקום להרגיש ולהכיר.
הפתרון הוא להבחין בין שני סוגים:
דגל אדום אמיתי - סימן לסיכון רגשי, לחוסר כבוד, או לחוסר יציבות מהותי
דגל צהוב - משהו שצריך בירור, תקשורת, או פשוט לא הסגנון שלך
דגלים אדומים אמיתיים (כדאי לקחת ברצינות)
זלזול וחוסר כבוד
עקיצות קבועות, ציניות עליך, השפלות "בצחוק". זה לא הומור, זה דפוס.
שקרים קטנים בתחילת הדרך
אם הוא מסתיר פרטים בסיסיים, משנה גרסאות, או "שוכח" דברים חשובים, זו נורה חזקה.
לחץ חזק מדי
"בואי עכשיו אליי", "למה את מסרבת?", דחיפה לקצב לא נוח. כבוד להסכמה הוא בסיס.
כעס שמתפרץ מהר
התפרצויות על מלצרים, נהגים, או עליך. זה לא "יום רע", זו דרך התנהלות.
שליטה וקנאה בתחפושת של אהבה
"אני פשוט דואג לך" ואז דרישות, בדיקות, הגבלות.
חוסר אחריות קיצוני
תמיד כולם אשמים: האקסית, הבוס, העולם. אפס לקיחת אחריות.
חוסר עקביות קיצוני
יום אחד חם, יום אחד נעלם, ואז חוזר עם המון רגש. זה מייצר התמכרות ולא ביטחון.
דגלים צהובים (לא לברוח מיד, אבל לבדוק)
סגנון תקשורת שונה
אחד כותב הרבה, השני קצר. זה לא בהכרח אדום, זה התאמה.
ביישנות או איטיות רגשית
לא כולם נפתחים מהר. תן זמן אם יש כבוד ויציבות.
חרדה או רגישות
לא כל קושי נפשי הוא דגל אדום. השאלה היא האם הוא מודע, מטפל, לוקח אחריות.
עבר זוגי מורכב
גירושים, פרידות קשות, ילדים. זה לא אדום. זה מציאות שדורשת שיחה.
איך בודקים בלי להיות חשדניים?
שלוש שאלות שעושות סדר:
"האם אני מרגיש/ה בטוח/ה לידו?"
"האם יש כבוד בסיסי גם כשלא מסכימים?"
"האם יש עקביות, או שאני כל הזמן בניחוש?"
אם התשובות לא טובות באופן קבוע, זה סימן.
הדייטינג שלך לא צריך להיות מלחמה נגד טעויות. הוא צריך להיות מסע להיכרות. דגל אדום אמיתי הוא לא חוסר שלמות. הוא חוסר כבוד, חוסר יציבות, או ניסיון לשלוט. כל השאר - לפעמים זה פשוט שני אנשים שונים שבודקים אם יש להם מקום יחד.
