דייט שני הוא המקום שבו דברים מתחילים להיות אמיתיים. בדייט ראשון אפשר להיות על אוטומט: נחמד, חייכני, קצת מופע. דייט שני כבר בודק האם יש רצון הדדי להמשיך, והאם נבנית תחושת נוחות.
השאלה "אחרי כמה זמן לקבוע?" נשמעת טכנית, אבל היא רגשית. כי מאחוריה מסתתר פחד: להיראות נואש מדי, או להיראות אדיש מדי. האיזון הוא פשוט יותר ממה שנדמה.
כלל אצבע שעובד לרוב האנשים
אם היה טוב, מציעים דייט שני בתוך 24-48 שעות מהדייט הראשון.
לא חייבים לסגור תאריך מיד, אבל כן להראות כוונה.
למה? כי כשמחכים שבוע, זה מייצר שני דברים:
הצד השני מתחיל לפרש: "כנראה לא היה לו כזה טוב"
ההתלהבות יורדת, והשיחה נהיית יותר מאולצת
הכוונה לא להיות לחוצים, אלא להיות ברורים.
איך מציעים דייט שני בצורה נכונה
המסר צריך לכלול שלושה דברים: חוויה, כוונה, הצעה.
דוגמה:
"נהניתי איתך אתמול, היה לי ממש נעים. בא לי לראות אותך שוב. מתאים לך השבוע לקפה/יין?"
הנה עוד נוסחים טובים:
"היה לי כיף. בא לי להמשיך את השיחה שלנו. מתי נוח לך השבוע?"
"אני מודה שאני עדיין מחייך/ת מהדייט. בא לך סיבוב שני?"
"רוצה שנקבע משהו ליום חמישי או שישי?"
מתי דווקא כן כדאי לחכות קצת?
יש כמה מצבים שבהם טיפה מרווח יכול להיות נכון:
הדייט היה נחמד אבל אתה לא בטוח לגמרי, אז אתה נותן לעצמך יום לחשוב
אתם בלחץ עבודה, והזמן הקרוב לא מאפשר דייט אמיתי
הצד השני ביקש במפורש לקחת את זה לאט
גם אז, לא נעלמים. שולחים הודעת ביניים:
"נהניתי, השבוע שלי עמוס, אבל בא לי שנקבע לשבוע הבא. מתאים?"
ומה אם אני מפחד/ת להיראות נואש/ת?
נואשות זה לא "להציע דייט". נואשות זה:
להציף בהודעות
להיעלב אם לא עונים מהר
לנסות לסגור משהו בכוח
הצעה אחת ברורה וחמה היא לא נואשת. היא בוגרת.
ומה אם הצד השני לא יוזם?
אל תעשה מזה משחק אגו. תבדוק מציאות.
תציע פעם אחת. אם יש עניין, תרגיש את זה. אם אין, תדע.
שורה תחתונה: כשיש רצון, בהירות היא יתרון. דייט שני לא צריך להיות דרמה. הוא צריך להיות המשך טבעי של משהו שהיה נעים. ואם זה לא ממשיך, גם זו תשובה.
4) מה עושים כשאין כימיה - ועדיין רוצים להיות בני אדם
אחד הדברים הכי בוגרים בדייטינג הוא לדעת לסיים יפה. לא כל דייט צריך להפוך לסיפור אהבה. לפעמים האדם מולך מקסים, אבל משהו לא נדלק. וזה בסדר. כימיה היא לא "החלטה נכונה". היא פשוט תגובה.
הבעיה מתחילה כשאנשים מנסים לברוח מהאי נוחות ומסיימים בצורה לא אנושית: נעלמים, מורחים, או נותנים תשובות פוגעניות.
אפשר אחרת.
קודם כל: להבין מה "אין כימיה" אומר
לפעמים אין כימיה כי:
אין משיכה פיזית
השיחה לא זורמת
הערכים מרגישים רחוקים
משהו באנרגיה לא מסתנכרן
אתה לא מרגיש אתה לידו
אין כאן אשמה. זו התאמה.
אם במהלך הדייט אתה כבר יודע שזה לא זה
המטרה היא להיות נעים, לא לשחק תפקיד.
מה כן:
להישאר מנומס, לשאול שאלות בסיסיות
לא להעמיק לשיחות אינטימיות מדי
לסיים בזמן סביר ולא למשוך שעות
איך מסיימים יפה:
"אני צריך/ה לקום עוד מעט, אבל היה לי נעים להכיר."
אחרי הדייט: הודעת סיום אנושית (נוסחים מוכנים)
אם היה דייט אחד בלבד, הודעה קצרה ומכבדת היא הכי נקייה.
נוסח עדין:
"היה לי נעים להכיר אותך, תודה על הערב. אני מרגיש/ה שזה פחות מתאים לי להמשך, אבל אני מאחל/ת לך באמת בהצלחה."
נוסח קצת יותר חם:
"תודה על הדייט, היה לי כיף לדבר איתך. אני לא מרגיש/ה את החיבור שאני מחפש/ת להמשך, אבל ממש מעריך/ה אותך ומאחל/ת לך טוב."
מה לא לכתוב:
"אין ניצוץ" בצורה קרה מדי
"את/ה לא הטעם שלי"
פירוט יתר על מה לא אהבת (זה מיותר ופוגע)
ומה אם הצד השני לוחץ להסבר?
אתה לא חייב דוח מסקנות. הסבר קצר מספיק:
"אני לא מרגיש/ה התאמה. זה לא משהו ספציפי שעשית."
אם הוא ממש מתעקש, אפשר לסגור גבול:
"אני מעדיף/ה לא להיכנס לפרטים. תודה על ההבנה."
ואם היה "כמעט"?
לפעמים אתה מתלבט: נחמד, אבל לא בטוח.
אז תן לעצמך כלל: דייט שני קצר. קפה של שעה. אם זה לא נדלק גם שם, סוגרים יפה.
הכבוד שאתה נותן כשאתה מסיים קשר קטן אומר הרבה עליך. ובדייטינג, אנושיות היא לא רק מוסר. היא גם איכות שמושכת את האדם הנכון.




