יש מיתוס זוגי שמזיק להרבה אנשים: שאם יש אהבה אמיתית, התשוקה פשוט תישאר. ואז כשהשגרה מגיעה, עייפות, עבודה, ילדים, לחץ, פתאום משהו נחלש ואנשים נכנסים לפאניקה. או שהם מאשימים את עצמם, או שהם מאשימים את בן הזוג: "זה לא מה שהיה".
האמת יותר פשוטה: תשוקה היא לא משהו שקיים או לא קיים. תשוקה היא תגובה. היא נולדת ממפגש בין ביטחון לבין חידוש. בין קרבה לבין מרחק קטן שמאפשר געגוע.
הנה עקרונות פרקטיים לשמירה על תשוקה, בלי להפוך את זה לפרויקט מתיש.
1) לשמור על "אני" בתוך "אנחנו"
כשאין מרחב אישי, אין חמצן. תשוקה אוהבת לראות את בן הזוג גם כאדם נפרד, עם עולם משלו.
מה עושים בפועל:
תחביב קטן לכל אחד, אפילו שעה בשבוע
זמן לבד בלי התנצלות
לא להפוך כל רגע פנוי לדיון על תפעול הבית
2) לטפח מגע יומיומי שאינו מוביל ישר לסקס
הרבה זוגות נוגעים רק בשתי מצבים: או כלום, או "רגע לפני". זה מייצר לחץ.
מה עושים:
חיבוק של 20 שניות פעם ביום
יד על הגב כשעוברים ליד
נשיקה שלא ממהרת לשום מקום
3) ליצור "מיקרו דייטים" במקום לחכות לערב מושלם
דייט של שעתיים פעם בחודש לא מנצח שגרה.
מה כן:
קפה של 25 דקות בחוץ
הליכה קצרה אחרי ארוחת ערב
ישיבה במרפסת עם משהו לשתות, בלי מסכים
4) להחזיר משחקיות
תשוקה נחלשת כשהכל רציני.
משחקיות זה צחוק, שטות, פלירטוט, רמיזה.
מה עושים:
הודעה באמצע היום עם קריצה
משפט שמזכיר לכם "לפני שהיינו הורים/עובדים/עייפים"
בדיחה פנימית שמדליקה אתכם
5) לדבר על רצון בלי להפוך את זה לביקורת
השיחה הכי חשובה היא לא "למה לא", אלא "מה כן".
במקום: "את/ה לא יוזם/ת"
אפשר: "ממש מדליק אותי כשאת/ה עושה X. בא לי עוד מזה."
6) להרחיק מתחים מהחדר
אי אפשר לבקש תשוקה מאדם שמרגיש מותקף, נשפט או לא מוערך.
מחמאה אחת ביום, תודה אחת ביום, הורדת עקיצות קטנות, זה דלק לתשוקה.
7) להסכים על ריטואל קטן שמסמן "אנחנו"
זה יכול להיות:
טקס שינה של 5 דקות יחד
משפט קבוע לפני שיוצאים מהבית
ערב אחד בשבוע שהוא "שלנו" גם אם הוא קצר
תשוקה לאורך זמן לא נראית כמו התאהבות מתמדת. היא נראית כמו זוג שממשיך לבחור אחד בשני, לא רק כשקל, אלא גם כשעייפים. וזה לא "לעבוד בזה כל הזמן". זה פשוט להפסיק להזניח את מה שהכי חשוב.
