זכרונות אבודים

צא מזה ליאור !! היא לא שווה את זה .

מיכל אבל אני אוהב אותה באמת ,

ליאור , לא אכפת לי !
אתה לא מבין מאז שאתה עם שרון אתה כבר לא שמח כמו פעם , מה קורה מה הבחורה הזאת עשתה לך ??

מיכל את לא מבינה הבחורה הזאת היא החיים שלי , היא השמש שלי היא הירח והכוכבים שלי היא הכל !
אני חייב להחזיר אותה אליי בכל דרך !
ושום דבר לא יעצור בעדי !

ליאור אל תדבר שטויות , אני מגיעה אליך ועכשיו תישאר איפה שאתה , אני בדרך !

מיכל יצאה מהחדר בסערה לכיוון הרכב המשפחתי בדרך שמעה את אביה זורק לעברה \"שהרכב יחזור בדיוק כמו שהוא יוצא אה\" לא ,
לא שבאותו רגע עניין אותה איך האוטו יוצא או חוזר הדבר היחיד שעניין אותה באותו רגע היה זה ליאור , ורק ליאור .

היא יצאה מהחניה במהירות , וחתכה דרך אילון לכיוון רמת אביב ,

היא הגיעה , החנתה את הרכב מתחת לכניסה של ליאור וטיפסה במדרגות ,

הצלצול בפעמון העיר את ליאור מהזיותיו , הוא ניגש ופתח למיכל , מיכל שמכירה את ליאור כבר שנים בחיים לא ראתה אותו במצב כזה ,
היא חיבקה אותו בחום , הושיבה אותו והלכה למטבח להביא כוס מים קרים ,

ליאור ! תקשיב לי חמודי אתה ושרון זה לא זה , אני יודעת שאתה אוהב אותה , אבל תבין אהבה זאת אהבה אתה הורג את עצמך בשבילה ,
אתה לא חושב שזה מיותר כל הכאב הזה , אני לא חושבת שהיא שווה את זה, לא האהבה , ולבטח לא שרון !

ליאור הסתכל עליה במבט כואב ודמעות ירדו מעיניו , מיכל אני רוצה למות , מיכל אני באמת רוצה למות , בלעדיה אני אבוד ,

מיכל הקשיבה לליאור שסיפר לה עליו ועל שרון , איזה זוג מושלם הם היו , ואיך היא אהבה אותו , והפעם הראשונה של שניהם ,
והטיול המדהים לטבריה , והלילות שעברו ולא ישכחו , והימים שעברו ולא יחזרו , והכאב החד שפגע בלבו כאשר שרון החליטה שזהו זה נגמר ,
מיכל ליטפה את ראשו בעדינות ולחשה לו , אני כאן אתך כרגע בשבילך , אני אוהבת אותך , אתה יודע את זה , אני לא רוצה שתפגע בעצמך בגללה ,
היא חיכתה שם אתו עד שנירדם מוצאת את עצמה מלטפת את ראשו את שערו השחור אוהבת כל רגע ורגע שליאור נמצא לידה ,
חושבת לעצמה ליאור יהיה שלי אני מספיק טובה בשבילו

מתאהבת בחושניות שבליטוף ומוצאת את עצמה ללא רצון שהרגע ייגמר , יפסק איי פעם , היא עצמה את עיניה נתנה לראשה ליפול אט אט על הכרית ,

מיכל נרדמה .

השעה שבא התעוררה מיכל היתה כבר מוקדמת בבוקר היא מצאה את עצמה על המיטה של ליאור קפואה והאור שחדר לחדר הגיע מהחלון ,

תחילת הזריחה ... היא קמה, הביטה מהחלון , ראתה איך את את השמש עולה

היא ידעה שהיא צריכה להעיר את ליאור לעבודה , אך ליבה לא נתן לה , כל הלילה היא חלמה איך היא נושקת לליאור ,
איך ליאור מחבק אותה , איך ליאור הופך להיות שלה , ורק שלה .

היא נמצאת שם עומדת על סלע בחוף הים ששערה הארוך מתעופף מעל ראשה, מעל גופה החטוב המשתקף במים הצלולים ,
הוא מנסה להגיע אליה אך אין ביכולתו הגלים גבוהים מדיי הוא נמצא על החוף ושרון רחוקה , רחוקה מדיי ,
רחוקה מהישג ידו . הוא התעורר , הוא התעורר שטוף זיעה כאלו זה עתה קדח מחום הוא ראה שם את מיכל לייד החלון מביטה החוצה בוהה באור השמש המתגבר ,
הוא העריך את מיכל הוא ידע שהיא תעזור לו בדיוק כמו שהוא עזר לה בשעת המשבר כאשר חשבו שחלתה בסרטן ,
הוא זכר איך מיכל פחדה להגיד לכולם , איך הוא נתן לה להתגורר אצלו , עד שיגמרו הטיפולים , איך הוא שמר על סודה כאלו היה סודו ,
הוא זכר את מבטיה מלאיי הערצה , מלאי הוקרת התודה שמיכל הביטה בו , והוא ידע הוא פשוט ידע שעל מיכל אפשר לסמוך ,

הוא לא שיער שמיכל תתאהב בו , הוא גם לו חשב כך עליה בשבילו היא היתה אחות , אותה אחות שלעולם לא היתה לו .

הוא הכיר אותה איי שם בעבר הרחוק , עוד לפני התיכון , הוא לא ישכח , איך מיכל שהיתה אז בת 13 רצה בכביש ונפלה והוא הגיבור שלה היה בדיוק בדרך לכדורגל ,
הוא היה אז בן 15 , הוא הרים אותה מהכביש , וחבש עם הגופייה שלו את הרגל שלה , וכך הביא אותה הביתה לאמא ואבא שלה הם כל כך העריכו את הילד האמיץ ,
שהרימו טלפון להוריו ושיבחו אותו עד שהסמיק , הוא לא ישכח איך שהגיע הביתה אימו התגאתה בו , אך כל אלו רק זכרונות ,
עוד מהימים שהוריו עוד היו בחיים , הוא הפסיק זכרונות כאלו עושים רק רע , והרי זה כבר קרה , ושרון אז היתה שם בשבילו ,
ומיכל באותה תקופה היתה בצבא , היא היתה שם בשבילו , לו רק יכלה , אבל היא לא היתה , וזה כאב לו , כאב לו שבאותו יום הוא היה בצבא ,
הוא התנדב לעשות בטשיות במקום רונן שהרגיש גרוע והקיא כל אותו בוקר , במקום לצאת הביתה חמשוש הוא שמר על החברים והפקיר את הוריו ,
ואביו שהתפלל תיקון חצות כל אותו הלילה היה עייף ואיבד את השליטה על הרכב , הוא זוכר שהקב\"ן נכנס יחד עם המפקד שלו לבשר לו את הבשורה ,
הוא זוכר שהוא צעק עליהם תעופו מכאן שקרנים , צאו מכאן זה בכלל לא מצחיק , הוא לא עיקל את זה , הוא נפקד אותו יום מהבסיס הלך לראות בעצמו ,
הוא נכנס לביית שהיה ריק מאדם , הוא התקשר למיכל , אבל היא לא היתה שם , הוא התקשר לשרון , היא ישר הגיעה אליו ומאז הם לא נפרדו , עד אתמול ,
כאב לו חזק מדיי הרבה יותר מאשר היה נהרג בעצמו הפרידה משרון החזירה אותו לימים אפלים ימים חשוכים בחייו , הוא פחד הוא פשוט פחד לחזור אליהם ,
הוא ידע שמיכל שם בשבילו אבל ההרגל לשרון ואהבתו אליה היו חזקים מכל דבר הגיוני , חזקים גם מאותו רגע קסום של בוקר שמצא שוב את מיכל לידו ,
מיכל בוקר טוב פלט ליאור בלי ששם לב , בוקר טוב ליאור איך ישנת ? , שאלה מיכל בצורה עניינית ודואגת , היו לי כמה סיוטים בלילה אבל עכשיו הכל בסדר ,
אני חושב שאני אסע היום לשרון לבקש שתחזור אליי , לא אתה לא הולך ! אני לא מסכימה ולא מעניין אותי כלום ! אתה פשוט לא הולך , התריסה בפניו מיכל ,
ולאחר שניה שתקה וחזרה להביט בחלון , מיכל , עם כל הכבוד , באמת , אסור לך לבקש ממני דבר כזה , פשוט אסור לך ,