איך להגדיל מעגלים בלי להפוך את זה לעבודה שנואה (ולמצוא חתן בלי להישחק)

יש משפט שחוזר אצל הרבה נשים שמחפשות חתן:

"אני מבינה שאני צריכה להגדיל מעגלים, אבל זה מתיש אותי."

כי הגדלת מעגלים יכולה להרגיש כמו:

• עוד אירוע, עוד אנשים, עוד חיוכים
• עוד "איך היה לך השבוע"
• עוד היכרות שמתחילה ומסתיימת
• ועוד תחושה שאת מתאמצת בשביל משהו שאמור לקרות טבעי

ואז נוצרת תגובת נגד:

או שאת דוחפת את עצמך בכוח ואז נשברת,

או שאת מפסיקה לגמרי ואז מרגישה תקועה.

המטרה במאמר הזה היא לבנות דרך שלישית:

הגדלת מעגלים בצורה ריאלית, נעימה, מינימלית, כזאת שאפשר להחזיק לאורך זמן.

קודם כל: למה הגדלת מעגלים מרגישה כל כך קשה?

1) כי את עושה את זה "בשביל למצוא חתן"

כשכל יציאה היא משימה, את נכנסת למתח. מתח שוחק.

2) כי את מנסה לעשות הרבה בבת אחת

שבוע אחד את יוצאת 4 פעמים, ואז שבועיים לא יוצאת בכלל.

3) כי את הולכת למסגרות שלא מתאימות לך

אם את שקטה ואת מכריחה את עצמך למסיבות, זה ירגיש כמו עבודה.

4) כי את מנסה להיות "חברתית" במקום להיות את

זה מתיש יותר מכל.

כלל הזהב: הגדלת מעגלים היא לא להכיר 100 אנשים, אלא להיכנס ל-2 מסגרות קבועות

נשים חושבות שהן צריכות:

עוד ועוד אירועים.

אבל בפועל, מה שמייצר הכרות הוא:

חשיפה חוזרת + תחושת שייכות.

לכן השיטה:

• מסגרת קבועה אחת שבועית
• ועוד מסגרת חברתית אחת קלה

זה מספיק.

שיטת "2+1" להגדלת מעגלים בלי שחיקה

2 מסגרות קבועות (לא יותר)

1. 1. משהו שבועי: חוג, קבוצת הליכה, קורס, התנדבות
2. 2. משהו חברתי: מפגש חברים, ארוחת שישי, אירוע בית

1 דבר קטן שמחבר

לדוגמה:

פעם בשבוע - את מזמינה חברה לקפה, או מצטרפת למישהי להליכה.

זה הכול.

היתרון:

את לא מרגישה שאת כל הזמן "מחפשת". את פשוט חיה בתוך מסגרות.

לבחור מסגרות שמתאימות לאופי שלך (כדי שזה יחזיק)

אם את מופנמת

מסגרות קטנות וקבועות:

• קורס ערב
• קבוצת הליכה
• התנדבות
• מפגשי בית
• קהילה סביב תחביב

אם את מוחצנת

מסגרות גדולות יותר:

• ריקודים
• אירועים חברתיים
• קבוצות טיולים
• הרצאות עם מפגש

המפתח:

לא לבחור מסגרת "שנראית נכונה". לבחור מסגרת שמרגישה טבעית.

איך להכיר אנשים בלי "להתחיל" ובלי להתאמץ

המטרה היא שיחה קצרה וחמה, לא הופעה.

שלושה משפטי פתיחה שלא מרגישים כמו להתחיל עם מישהו:

• "איך הגעת לכאן?"
• "אתה מגיע לפה קבוע?"
• "מה הכי אתה אוהב במסגרת הזאת?"

ואז:

את לא חייבת להמשיך 20 דקות. מספיק 2-3 דקות של אנושיות.

הקשר נבנה על חזרות, לא על שיחה אחת מושלמת.

לביישניות: שיטה של "שייכות קודם"

לפני שאת מכוונת להכיר גברים, תבני שייכות עם נשים במסגרת.

כי כשאת מרגישה שייכת, את רגועה, ואז ההיכרויות קורות טבעי דרך הקבוצה.

הכלל:

שבועיים ראשונים - רק לבנות נוכחות.

שבוע שלישי ואילך - לפתוח יותר שיחות.

איך לא להפוך את זה למשרה?

1) לבחור ימים קבועים

למשל:

שלישי חוג, שישי מפגש חברים.

כשהימים קבועים, זה לא צורך מאמץ החלטה בכל שבוע.

2) לא יותר משתי יציאות "חברתיות" בשבוע

יותר מזה שוחק, במיוחד כשאת עובדת וחיה.

3) לשים יעד קטן במקום יעד גדול

לא:

"אני חייבת להכיר מישהו"

כן:

"המטרה שלי השבוע היא להיות נוכחת פעמיים ולהרגיש טוב"

כשאת מרגישה טוב, את מושכת יותר.

איך יודעים שזה עובד?

סימן מעולה להגדלת מעגלים בריאה:

את מתחילה להרגיש שיש לך חיים חברתיים טובים יותר, גם בלי קשר לחתן.

ואז, באופן מעניין, דווקא שם דברים קורים.