גם כך קשה ליצור חיים של שלווה תוך כדי התמודדות עם הנטיות, הסוגיות,
הבעיות, ההרגלים, הסתירות והמורכבויות של החיים.
אבל כשאתם מרגישים צורך לעסוק גם בבעיות של אנשים אחרים, המטרה שלכם להפוך שלווים
יותר הופכת לבלתי אפשרית.
כמה פעמים אתם אומרים דברים כמו "לא הייתי עושה כך במקומה", או "אני לא מאמין שהוא
עושה את זה", או "מה היא חשבה כשהיא עשתה את זה?"
כמה פעמים אתם מתוסכלים, מוטרדים, נרגזים או מודאגים בגלל דברים שלא רק שאינכם
יכולים לשלוט בהם או לסייע לפתרונם, אלא שהם בכלל לא עניינכם?
זה איננו מרשם להימנע מלעזור לאחרים. מדובר פשוט בידיעה מתי לעזור ומתי להניח
לדברים.
בעבר הייתי מסוג האנשים שקופצים למים ומנסים לפתור בעיות אפילו מבלי שמבקשים מהם.
לא רק שמאמצי היו חסרי תועלת. בדרך כלל הם גם לא זכו להערכה. מאז שהחלמתי מהצורך
הזה להיות יותר מדי מעורבת, חיי הפכו הרבה יותר פשוטים.
ועכשיו, כשאינני נוקפת אצבע במקום שאינני רצויה, אני הרבה יותר פנויה להיות לעזר
כשמבקשים אותי וכשאני ממש דרושה.
לא להתערב בעניינים של אחרים הוא הרבה יותר מאשר לעמוד פשוט בפני הפיתוי לפתור
בעיות של אחרים. זה כולל ציתות לאחרים,
רכילות, דיבורים מאחורי הגב, וניתוח של אנשים אחרים או ניסיון להבין אותם. אחת
הסיבות העיקריות שמרביתנו מתמקדים בחסרונותיהם של אחרים היא שאיננו רוצים לראות את
חסרונותינו.
כשאתם תופסים את עצמכם מעורבים במקום שאינכם שייכים אליו, שבחו את עצמכם על החכמה
שיש בכם לסגת.
בתוך זמן קצר ישתחררו בכם טונות של אנרגיה נוספת שתאפשר לכם להתמקד היכן שזקוקים
לכם.
