יש קשרים שהם איטיים. ויש קשרים שהם לא זזים.
הכול מרגיש "כמעט": כמעט זוגיות, כמעט התחייבות, כמעט שיחה רצינית, כמעט החלטה.
ואת/ה מוצא/ת את עצמך מחכה: לשיחה שתסגור, להחלטה שתגיע, ליום שבו זה יהיה ברור.
לפעמים זה פשוט בלבול. אבל לפעמים הערפל הוא שיטה: להחזיק אותך קרוב/ה בלי לשלם את המחיר של זוגיות.
קשר איטי מול קשר תקוע
קשר איטי-אמיתי:
- יש התקדמות הדרגתית
- יש שיחות על מה אתם
- יש מעשים: זמן, עקביות, היכרות, בנייה
- גם אם לא הכל מוגדר, הכיוון ברור
קשר תקוע-בערפל:
- אין החלטות
- אין תיאום
- יש תירוצים
- יש הרבה "נראה"
- את/ה מרגיש/ה על המתנה
16 סימנים שהערפל הוא דפוס
- כשאת/ה שואל/ת "מה אנחנו?" - הוא מתחמק
- יש הבטחות מעורפלות בלי תאריך
- הכול "ספונטני", כמעט אין תכנון
- הוא לא משלב אותך בחיים שלו
- הוא נוכח רק כשנוח לו
- הוא נעלם כשמתקרבים להגדרה
- הוא נותן פירורים כדי שתישאר/י
- הוא כועס כשאת/ה מבקש/ת בהירות
- הוא אומר "אל תלחצי" במקום לענות
- הוא מבקש ממך בלעדיות אבל לא נותן מחויבות
- הוא משתמש במשפטים של "עוד מעט" חודשים
- הוא אומר שהוא "לא יודע" אבל נהנה מהיתרונות
- יש תחושה שאת/ה אופציה
- הוא לא זמין סביבך כשהכול נהיה רציני
- את/ה מרגיש/ה חרדה ושחיקה
- את/ה מפחד/ת לאבד ולכן שותק/ת
איך להגיב נכון (תגובות להעתקה)
- "אני נהנה/ית איתך, אבל אני לא נשאר/ת לא מוגדר/ת. מה הכיוון שלך?"
- "אני לא צריך/ה תווית מחר, אבל אני צריך/ה כיוון ברור."
- "אם אתה רוצה להמשיך, בוא נקבע מה זה אומר בפועל."
- "אני לא מוכן/ה להיות אופציה. אם אין כיוון, אני ממשיך/ה הלאה."
- "קח/י זמן לחשוב. אני נותן/ת שבוע/שבועיים, ואז נקבל החלטה."
גבולות שעובדים
גבול 1: דד-ליין לכיוון
"אני נותן/ת X זמן לראות האם יש התקדמות. אם אין, אני יוצא/ת."
גבול 2: לא בלעדיות בלי בהירות
"אם אין הגדרה, אין ציפייה לבלעדיות."
שאלות נפוצות
אולי אני פשוט לחוץ/ה מדי?
אפשר להיות לחוץ/ה, ועדיין להיות צודק/ת. רצון לבהירות הוא צורך לגיטימי.
מה אם הוא אומר "אני לא יודע"?
אז את/ה בוחר/ת אם להישאר בערפל. "אני לא יודע" יכול להיות תשובה אמיתית, אבל זה לא חייב להיות התשובה שלך.
