מהאבהארתה: אל תעשה לזולת מה שאינך רוצה שיעשו לך - הינדואיזם

יש משפטים שמרגישים כמו "חינוך טוב".

ויש משפטים שמרגישים כמו חוק טבע.

בהינדואיזם, בתוך האפוס העצום "מהאבהארתה", מופיע ניסוח של הכלל שמופיע כמעט בכל תרבות:

"אין לעשות לזולת מה שאדם אינו רוצה שיעשה לו."

זה נשמע פשוט, כמעט מובן מאליו.

אבל בהקשר ההינדואי זה לא רק "תהיה נחמד". זה משפט שמחבר אותך לתוצאות, כאילו החיים עצמם מנהלים חשבון עדין על מה שאתה זורע.

למה זה נאמר בכלל?

כי בני אדם נוטים לחשוב שהרגע נפרד מהעתיד.

שאפשר להוציא מילה עכשיו, והכול יסתדר אחר כך.

שאפשר לפגוע "בקטנה", ואז לחזור לשגרה.

המסורות ההינדואיות מדגישות שוב ושוב את הרעיון של סיבה ותוצאה במרחב המוסרי:

מה שאתה עושה חוזר אליך, לפעמים לא באותו יום, אבל הוא חוזר באותה איכות.

במילים פשוטות:

אל תעשה לאחר מה שלא היית רוצה שיעשו לך - כי בסוף זה הופך להיות האקלים של החיים שלך.

מה המשמעות המעשית של הכלל כאן?

הכלל הזה מעביר אותך ממוסר של "מה מותר" למוסר של "מה אתה יוצר".

כי השאלה היא לא רק:

האם מותר לי להגיד את זה?

אלא:

איזה אדם אני נעשה כשאני אומר את זה?

איזה בית אני יוצר?

איזו אווירה אני מגדל?

שלושה פירושים מעשיים שאפשר לקחת לחיים

בזוגיות, פגיעה קטנה שחוזרת כל שבוע היא כבר לא "פעם אחת".

היא שיטה.

הכלל הזה מבקש ממך לעצור לפני שהשיטה מתקבעת.

2אל תצדיק את עצמך דרך הכאב של האחר

אנשים אומרים: "הייתי חייב להגיד לו את האמת".

אבל לפעמים זו לא אמת. זו פריקה.

אם היית רוצה שיאמרו לך אמת ברכות, תן אמת ברכות.

3תבחר מעשים שהיית יכול לחיות איתם גם מחר

יש תגובות שנראות חזקות ברגע, אבל מרגישות מלוכלכות אחר כך.

הכלל הזה מלמד: בחר משהו שתוכל להסתכל עליו בבוקר בלי להתכווץ.

הטוויסט של לאבסייט

"רק שחררתי"

יש אנשים שפוגעים ואז אומרים: "רק שחררתי".

אבל שחרור בלי אחריות הופך לבית לשדה מוקשים.

שאל את עצמך:

אם היו "משחררים" עליי ככה, מה זה היה עושה לי?

תוקפנות פסיבית

מילה קצרה. פרצוף. הערה.

כמו טיפות. טיפה ועוד טיפה, עד שהלב נסגר.

הכלל הזה מזכיר: אל תבנה מערכת יחסים מטיפות שמכאיבות.

נקמה קטנה

להחזיר באותה מטבע זה מפתה.

אבל זה גם אומר שאתה בוחר לחיות באותו סוג של אנרגיה.

אם אתה לא רוצה לחיות בבית של נקמה, אל תכניס נקמה הביתה.

המכשול הנפוץ: "אני מגיב למה שעשו לי"

זה נכון. לפעמים אתה באמת מגיב.

אבל הכלל הזה בא לשאול שאלה שמכאיבה לאגו:

גם אם התחילו איתך, איזה אדם אתה רוצה להיות עכשיו?

הוא לא מבטל את הכאב שלך.

הוא פשוט מציע לך לא להוסיף עוד כאב למערכת.

סוף קטן שאפשר לקחת איתך

בהינדואיזם, הכלל הזה נשמע כמו הזמנה לאחריות.

לא "תשתדל".

אלא "תבין שאתה יוצר".

אתה זורע מילים. אתה זורע טון. אתה זורע תגובות.

ומה שאתה זורע - בסוף הופך לבית.

שאלה לקוראים:

מה הדבר שאתה הכי מתחרט עליו אחרי ריב: מילה חדה, טון מזלזל, או שתיקה?