נוח הוא בן למשפחה פשוטה. אלי היא בת למשפחה עשירה. הם מתאהבים בקיץ אחד - מהסוג שאתה זוכר כל חייך. ואז ההורים שלה מפרידים ביניהם. עוברות שנים. היא מתארסת עם מישהו אחר. הוא משפץ את הבית שהבטיח לה. ואז, ביום אחד, היא חוזרת. ופה מתחיל הסיפור האמיתי. לא סיפור ההתאהבות - אלא סיפור האהבה. כי ספארקס עושה משהו גאוני: הוא עוטף את כל זה בסיפור מסגרת של זוג מבוגר, שבו נוח קורא לאלי את הסיפור שלהם מתוך מחברת - כי היא חולת אלצהיימר ולא זוכרת. והוא קורא. כל יום מחדש. כי אם האהבה לא זוכרת, מישהו צריך לזכור בשבילה.
💡 למה כדאי לקרוא?
כי ספארקס מוכיח שאהבה אמיתית נמדדת לא ברגעים הגדולים, אלא בנכונות לעשות את אותו דבר - שוב ושוב - גם כשאף אחד לא רואה, גם כשהאדם שאתה אוהב לא זוכר מי אתה.
אתר האהבה הישראלי