קונל ומריאן גדלים באותה עיירה קטנה באירלנד. בתיכון, הוא פופולרי והיא מנודה. אמא שלה מנקה בבית שלו. הם מתחילים משהו בסתר - ומכאן מתחילים שנים של 'כמעט אבל לא בדיוק'. הם נמשכים אחד לשנייה כמו כוח כבידה. נפרדים. חוזרים. נפרדים שוב. ובכל פעם יש רגע שבו אחד מהם צריך רק להגיד משפט אחד - 'אני רוצה אותך' או 'אני צריך אותך' - אבל לא מצליח. רוני כותבת על דור שלם שחונך על מסכים ולא למד לדבר על רגשות. שיודע לכתוב הודעה מושלמת אבל לא יודע להסתכל בעיניים ולהגיד 'אני אוהב אותך'. זה כואב, זה מדויק, וזה מרגיש כמו שמישהו כתב את הסיפור שלך.
💡 למה כדאי לקרוא?
כי אם יש לכם פחות מ-40 - הספר הזה ידבר אליכם כמו שאף ספר אחר לא דיבר. ואם יש לכם יותר מ-40 - הוא יעזור לכם להבין למה הצעירים סביבכם מתנהגים כמו שהם מתנהגים.