בגידה. המילה שגורמת לכולם לכווץ את הפנים ולהיות בטוחים שהם יודעים מה לחשוב. אבל אסתר פרל - בסגנון האופייני והאמיץ שלה - מסרבת להיכנס לקופסה של 'נכון ולא נכון'. היא לא מצדיקה בגידה, אבל היא מסרבת לפשט אותה. היא שואלת: למה אנשים שאוהבים את בן הזוג בוגדים? מה הם מחפשים שם שהם לא מוצאים פה? האם בגידה חייבת להיות סוף הסיפור, או שהיא יכולה להיות - באופן פרדוקסלי - התחלה של משהו חדש? הספר חוקר את תופעת הבגידה מכל הזוויות: של הבוגד, של הנבגד, ושל הצד השלישי. וזה מאלץ אותנו לחשוב מחדש על מה שאנחנו קוראים נאמנות.
💡 למה כדאי לקרוא?
כי בעולם של שחור ולבן, פרל מציגה גוונים של אפור. לא כדי להצדיק - אלא כדי להבין. ולפעמים ההבנה היא הצעד הראשון לריפוי, בין אם הזוגיות שורדת ובין אם לא.
💬 ציטוט מהספר
לפעמים כשאנשים בוגדים, הם לא מחפשים אדם אחר. הם מחפשים גרסה אחרת של עצמם.