למה תמיד אנחנו נמשכים לאותו טיפוס? למה הדבר שהכי משך אותנו בהתחלה הופך לדבר שהכי מעצבן אותנו אחרי שנה? הנדריקס פיתח תיאוריה מרתקת בשם 'אימגו' - דימוי פנימי לא מודע שנוצר בילדות ומנחה אותנו בבחירת בן הזוג. בקיצור: אנחנו בוחרים אנשים שמזכירים לנו את ההורים שלנו. לא כי אנחנו מזוכיסטים - אלא כי הנפש שלנו מחפשת לרפא פצעים ישנים. היא מחפשת מישהו שייתן לנו את מה שלא קיבלנו בילדות. הבעיה? שבדרך כלל האדם הזה גם מפעיל אצלנו בדיוק את אותם כאבים. זה נשמע כמו מלכודת - אבל הנדריקס מראה שזו בעצם הזדמנות.
💡 למה כדאי לקרוא?
כי ברגע שמבינים את תיאוריית האימגו, פתאום הכל מסתדר. למה בחרת דווקא בבן הזוג הזה. למה הריבים שלכם חוזרים על אותם נושאים. ולמה דווקא הזוגיות - עם כל הכאב שבה - היא המקום הכי טוב לצמיחה אישית.
💬 ציטוט מהספר
אנחנו לא בוחרים בני זוג במקרה. אנחנו בוחרים אותם כדי לסיים עבודה לא גמורה מהילדות.
אתר האהבה הישראלי