תחבורה ציבורית נתפסת כמקום לא טבעי להכרות, אבל המחקר מראה תמונה אחרת לגמרי. מחקר פורץ דרך של Epley ו-Schroeder (2014) מאוניברסיטת שיקגו מצא שאנשים שפתחו שיחות עם זרים ברכבת ובאוטובוס דיווחו על חוויה חיובית הרבה יותר ממה שציפו - ושגם הצד השני נהנה.
במחקר של Epley ו-Schroeder, המשתתפים ציפו שפתיחת שיחה עם זר תהיה מביכה. בפועל, 100% מהמשתתפים שפתחו שיחה הצליחו, ורמת ההנאה שלהם מהנסיעה עלתה משמעותית. הפער בין הציפייה לבין המציאות היה עצום.
משפטי פתיחה לתחבורה ציבורית
1
שאלה מעשית
"סליחה, את יודעת אם הקו הזה עוצר ב...?" - קלאסי ועובד, ומשם אפשר להמשיך: "את נוסעת לשם בקביעות?"
2
תגובה למצב משותף
"חמישה דקות איחור, אופייני..." או "לפחות יש מזגן" - תגובה למצב המשותף יוצרת תחושת שותפות מיידית.
3
תצפית על מה שהיא עושה
אם קוראת: "נראה ספר טוב, שווה?" אם מאזינה למוזיקה והורידה אוזנייה: "מה שמעת? אני מחפש משהו חדש לשמוע".
טיפים ספציפיים לתחבורה
ברכבת יש יותר זמן מאוטובוס - נצלו את זה. באוטובוס - שמרו על שיחה קלה ומהירה. אם שניכם יורדים באותה תחנה, זו הזדמנות: "הדרך הביתה שלנו כנראה דומה, בואי נלך ביחד".
חשוב: אם היא עם אוזניות ולא מסירה אותן, אם היא מסתכלת החוצה ולא מגיבה, או אם היא עסוקה - זה אומר "לא עכשיו". בתחבורה ציבורית יותר מכל מקום, קריאת שפת גוף היא קריטית.
איך לסגור
השיחה בתחבורה קצרה מטבעה. אם הייתה חיבור: "אני יורד בתחנה הבאה, אבל אני ממש נהניתי לדבר. בואי נחליף אינסטגרם?". קצר, ישיר, ולא לוחץ.
