יש משפט שמופיע אצל הרבה אנשים אחרי שיחה זוגית:
"אולי אני באמת הבעיה…"
לא כי עשית משהו נורא.
אלא כי איכשהו יצאת מהשיחה מבולבל/ת, מתנצל/ת על משהו שלא עשית, ולא בטוח/ה במה שקרה בכלל.
לפעמים זו תקשורת גרועה, לפעמים זה פער בזיכרון, ולפעמים זו אי הבנה אמיתית.
אבל אם זה קורה שוב ושוב, ויש תחושה שמישהו "מזיז לך את המציאות" כדי שתפקפק/י בעצמך, זה יכול להיות גזלייטינג.
המטרה כאן:
לתת לך שפה וכלים. לא להפוך אותך לשופט/ת. ולא להפוך כל בן אדם רע ל"נרקיסיסט".
מה זה גזלייטינג בשפה פשוטה
גזלייטינג הוא דפוס תקשורת שבו אדם גורם לך לפקפק:
- בזיכרון שלך
- בפרשנות שלך
- ברגש שלך
- בשיקול הדעת שלך
במילים אחרות: לא רק "אתה טועה".
אלא "אתה לא אמין".
מה גזלייטינג לא
חשוב כדי לא להפוך את המונח לבדיחה.
זה לא גזלייטינג כש:
- שני אנשים זוכרים אירוע אחרת
- מישהו טועה ומתנצל
- יש ויכוח רגיל על פרשנות
- מישהו אומר "אני לא מסכים" אבל כן מקשיב
הסימן שמבדיל:
בגזלייטינג יש דפוס חוזר שמטרתו לסגור אותך, לא להבין אותך.
15 סימנים נפוצים של גזלייטינג (עם דוגמאות)
1) הכחשה מוחלטת של מה שקרה
"זה לא קרה."
"את מדמיינת."
2) "את/ה רגיש/ה מדי"
כשהרגש שלך נהיה הבעיה, במקום ההתנהגות שלהם.
3) היפוך אשמה
את מעלה פגיעה, וזה מסתיים בזה שאת מתנצלת.
4) שינוי גרסה תוך כדי
בהתחלה "לא אמרתי", אחר כך "אמרתי אבל זה לא היה ככה", ואז "גם אם אמרתי זה לא כזה חשוב".
5) שימוש קבוע ב"את/ה תמיד" ו"את/ה אף פעם"
זה מוחק את המקרה הספציפי והופך אותך לבעיה קבועה.
6) זלזול בתפיסה שלך
"את לא מבינה כלום."
"את ממציאה סרטים."
7) "כולם חושבים כמוני"
גיוס "קהל" מדומיין כדי להחליש אותך.
8) ערפול מכוון
מילים שמסתבכות כדי שתתייאש/י מלהבין.
9) "אני רק צוחק"
ואז כשאת נפגעת, את "כבדה".
10) תיקון קטן שמגיע רק כשאת מתרחקת
פתאום חום, ואז שוב אותו דפוס.
11) מניעת שיחה אמיתית
"לא עכשיו." "אין לי כוח לדרמות."
אבל אף פעם אין זמן מתאים.
12) פגיעה ואז ריכוך
"את מגזימה" ואז "טוב אני אוהב אותך, די כבר."
13) ערעור הביטחון שלך מול אחרים
עקיצות ליד אנשים: "אל תקחו אותה ברצינות."
14) את/ה מתחיל/ה לתעד כדי לא להשתגע
אם הגעת למצב שאת שומרת הודעות כדי להוכיח לעצמך מציאות, זו נורה אדומה.
15) את/ה מרגיש/ה קטן/ה יותר עם הזמן
הסימן הכי חזק: לא ויכוח אחד, אלא שינוי פנימי מתמשך.
למה זה עובד גם על אנשים חכמים?
כי גזלייטינג עובד על דברים אנושיים:
- רצון להיות הוגן
- רצון "לא להגזים"
- פחד לאבד קשר
- נטייה לריצוי
איך מגיבים בלי להישאב
המטרה היא לא לנצח ויכוח.
המטרה היא לשמור על המציאות שלך.
3 תגובות שעובדות:
1. להיצמד לעובדה אחת
"אני זוכר/ת שאמרת X. זה מה שקרה מבחינתי."
2. להחזיר לשיחה על ההתנהגות
"יכול להיות שאנחנו זוכרים אחרת, אבל הדרך שבה דיברת אלי פגעה בי."
3. לעצור מעגל
"אני לא ממשיך/ה שיחה כשמבטלים את מה שאני מרגיש/ה. נדבר אחר כך."
גבולות: מה לומר ומה לעשות
משפטים קצרים:
- "אני לא מקבל/ת שיגידו לי שאני מדמיין/ת."
- "אם את/ה לא יכול/ה לדבר בכבוד, אני יוצא/ת מהשיחה."
- "אנחנו יכולים לא להסכים, אבל לא לבטל."
ומה עושים בפועל:
אם הגבול נחצה, את/ה עוצר/ת שיחה. לא נאום.
מתי זה כבר מסוכן
אם יש:
- פחד אמיתי לדבר
- איומים
- שליטה קיצונית
- בידוד מחברים ומשפחה
- או אלימות מכל סוג
במצב כזה, כתבה לא מספיקה. צריך תמיכה אמיתית מגורמי מקצוע או סיוע.
שאלות נפוצות
גזלייטינג יכול להיות לא מכוון?
כן. אבל גם אם זה "לא בכוונה", אם זה חוזר ואין תיקון, זה עדיין פוגע.
איך להבדיל בין גזלייטינג לבין אי הבנה אמיתית?
באי הבנה יש נכונות להקשיב, לבדוק, לתקן. בגזלייטינג יש ביטול, היפוך אשמה, ודפוס חוזר.
האם מי שעושה גזלייטינג הוא בהכרח נרקיסיסט?
לא. לפעמים זה מנגנון הגנה, לפעמים דפוס שנלמד. עדיין מותר לך להציב גבול או ללכת.
מה הצעד הראשון הכי פשוט?
להפסיק להתווכח על "האם את/ה משוגע/ת" ולהתמקד ב: "ככה לא מדברים איתי".




