→
חזרה לעזרה ראשונה
הודעה מהאקס היא טריגר כי היא פותחת דלת לתקווה.
התקווה הזו יכולה להיות אמיתית, אבל לרוב היא מפעילה לופ ישן.
20 שניות קריאה
ההודעה נותנת "חיזוק" מהיר: דופמין עולה, סקרנות נדלקת, והמוח רוצה לסגור אי ודאות. לכן הדחף לענות עכשיו מרגיש דחוף, גם אם זה יכאב אחר כך.
להשהות 20 דקות לפני תגובה
למה זה עובד: דופמין יורד, ואז אתה עונה מהמוח, לא מהדחף.
לשאול שאלה אחת לעצמך: "מה אני רוצה שיקרה מזה, ומה יקרה באמת?"
למה זה עובד: מפריד חלום ממציאות.
לבחור תבנית תגובה אחת בלבד, קצרה
למה זה עובד: קצר לא נותן ללופ להתפתח.
"ראיתי. כרגע אני לא מתאים/ה לשיחה. אם יהיה נכון בעתיד, אעדכן."
"כדי לשמור על עצמי, אני לא נכנס/ת לקשר הזה שוב. מאחל/ת לך טוב."
"אני צריך/ה זמן. אני חוזר/ת אליך מחר אם ארצה לענות."
אם רוצים טון עדין יותר:
"אני מעריך/ה את ההודעה, אבל אני בתהליך ריפוי. לא נכון לי לפתוח את זה."
✗
לא לענות מהבטן.
✗
לא להיכנס לשיחה "רק להבין". זה לופ קלאסי.
✗
לא להוכיח צדק. זה שואב אנרגיה.
""רק היי""
▼
התשובה הכי בריאה: לא חייבים לענות.
אם עונים: "היי. מקווה שטוב. אני לא פנוי/ה לשיחה."
""מתגעגע/ת""
▼
תגובה קצרה: "מבין/ה. לי חשוב לשמור מרחק כדי להמשיך הלאה."
""בואי ניפגש""
▼
תגובה ברורה: "לא מתאים לי. אני שומר/ת על הגבול שלי."
אתר האהבה הישראלי