הילד ששינה את חיי פרק ב'
אז איפה עצרנו?
האא אוקיי: "הנה הוא תיראי אותו הוא מאחורייך" ככה הם אמרו לי...
הסתובבתי וראיתי אותוווווווווו אלוהיםםםםםםםםםם איזה ילד יפה!!!!!!!!
ראיתי אותו הוא היה גבוה ושרירי עם עיניים ירוקות זוהרות עיניים שמביעות המון
רגשש....היה לו שיער שחור כזה עם כל מיני פסים עליו והיה לו פה כזה
יפההההההההה.....וואייייייי חשבתי שאני מתעלפת עוד שנייה ואיזה גוף היה לו
בכלל!!!!!!!
הסתכלתי עליו איזה חמש דקות המומה מהיופי שלו!! ואז חברות שלי אמרו לי:
"וואי לירז ימהופנטת תתעוריי חחח ימסטולהההה...נו מה את אומרת עליו?"
אני: וואיייייייי תהיו לי בריאות ושיהיה לי בריא הבצפר הזה איזה אנשים יש בו!
הם: חחח נו איך הוא בעינייך?
אני: וואייייייייייייייי הוא הבן אדם הכי יפה שראיתייייייי ראיתם את העיניים שלו
בכלל????? איזה עיניים יש לו???????? שיהיה בריאאאאאא אלוהיםםם
הם: חחחחחחחח דיי זה היה כזה צפוי שתדלקי עליו....לירזזז הוא מסתכל עלייך!!!!
אני: טחח יאללה יאללה סעו על מי אתם עובדות????
הם: נשבעות לך לירז תסתובבי ותיראי אפילו
באמת הסתובבתי ראיתי אותו מסתכל הסתכלתי והוא חייך איזה חיוך היה לווו
חשבתי שאני מתהההההה עוד שנייה....
מרוב שהייתי עסוקה מדיי לא שמתי לב לענבל החברה בין הטובות שלי שהייתה ממש עצובה
ולא דיברה כמעט....
אחרי כל ההתלהבות מאלעד החלטתי ללכת אליה... באתי אליה ושאלתי אותה מה קרה:
אני: עינבלוש מאמי מה קרה לך נשמה? למה אתץ עצובה על תחילת השנה??
ענבל: (ענתה לי שהקול שלה חנוק מדמעות) ניפרדתי מאוהד...זה סופייי
(אוהד היה חבר שלה הם יצאו כבר שנה ומשהו ביחד)
אני: שראיתי את הדמעות שלה בתוך העיניים אמרתי לה בצעקה שכולם נבהלו חשבו כבר קרה
משהו....מה?!?!?!?!??!?! זה לא יכול להיות שנפרדתםםםםםם
את עובדת עליי
ענבל: ממש לא אני נשבעת לך!!!
אני: דייי תשבעי ליייייי אבל למה?????
ענבל: הוא בדיוק כמו כל הבנים!!!!!!! תפסתי אותו מתנשק עם קורל!!!!!!
אני: קורל?!?!? דיי אני יהרוג אותה נשבעת לך!!!!!!!!!! (קורל זאת הייתה הילדה שאני
הכי שונאת מאז כיתה ח' כל הזמן אנחנו רבות ויש בינינו תמיד בלאגנים!)
ענבל: אל תהרגי אף אחד עזבי אין מצב שאני חוזרת אליו...
אני: טוב ענבלוש אני הולכת....(הרגעתי אותה אמרתי לה שבסדר שאני לא יעשה כלום למרות
שלא קיימתי את זה...)
ענבל: טוב ביי מאמי...
שירן,הילה,עדי,נועה,רותם ושרון (החברות הכי טובות שלי) קראו לי לבוא לראות את
אלעד....אמרתי להם שיש לי משהו יותר חשוב לעשות מאשר לראות אותו...הם שאלו מה קרה
והסברתי להם את כל מה שקרה לענבל!!
והם היו מופתעות ואמרו חכי מה הולך להיות לקורל הזאתי!!! אנחנו באות איתך אליה
עכשיו! ואני שלא יכלתי לסרב והסכמתי...
עבר השיעור כולי עצבים ממה שקורל עשתה....וכשעולה לי הפיוז זה ממש לא טוב!!
יצאתי מהכיתה בעצבים אחרי שהמורה העיפה אותי! "לירז לא רוצה לראות אותך יותר
בישעורים שלי מבינה?!?! ואני עניתי לה: "תחנקי את והשיעור תנ"ך שלך טוב?!? יצאתי
סגרתי את הדלת בעוצמה ושמעתי אותה אומרת הסיפור הזה עוד לא נגמר את באה איתי למהל!
ואני לחשתי לעצמי אז אני יבוא ממש אכפת לי....
יצאתי רצתי הכי מהר שיכלתי היה לי ת'קלסר של הלימודים כי הייתי צריכה ללמוד משהו
שהיה לי עליו בחן שיעור הבא...רצתי ורצתי ופתאום איזה אחד נתקע בי בהתנגשות מזה
חזקה שחשבתי ששברתי משהו עפתי אחורה וכל הדפים בקלסר התפזרו....אמרתי לעצמי שזה רק
מה שחסר לי...התעצנתי ונהייתי אדומה אמרתי בלי להסתכל בכלל מי זה אמרתי לו: יחתיכת
נזקק יטיפששששש תיראה לאן אתה הולך פעם הבאה דביל!!! ...ופתאום שמעתי אותו מדבר..."
באמת נעים להכיר אותך .....ואז הסתכלתי וראיתי את........................
המשך בפרק הבא מקווה שהסיפור מעניין
✍️ הוסף תגובה