*+*הפנימייה לאומנויות+*+ פרק 12
"יש מצב שהיא בהריון ממני".אמר עידן ואני קפאתי על המקום
"אלוהים".מלמלתי.לא יכולתי לעכל.
"סופה,אני אוהב אותך".הוא אמר בחוסר אונים מוחלט עם דמעה בתחתית העין.
עכשיו זה היה התור שלי להיות החזקה.הוא היה מספיק חזק כדיי לספר לי עכשיו התור שלי
לעזור לו.
"גם אני אוהבת אותך,אבל עכשיו ליאור צריכה אותך,גם אם יש סיכוי קלוש שהיא לא
בהריון,היא צריכה אותך לידה היא בטח שבורה".אמרתי בכאב.
הוא בקושי הנהן.והתחיל לבכות,ממש לבכות,מי שאמרה שבנים לא יכולים לבכות לא ראתה את
עידן,הוא ממש ישב שם טמן את הראש בידיו ובכה!!!
חיבקתי אותו."טוב,זה הזמן שלנו להיפרד לא?".חייכתי מתוך מסך המדעות שעטף אותי.
"אבל אני אוהב אותך,כל כך אוהב אותך".עידן נפל על ברכיו והחזיק את ידיי.זה שבר
אותי.כמעט.
הוא המשיך לבכות,בלי קול,רק מחזיק חזק את היד שלי."אנחנו נמשיך להיות
ידידים..".אמרתי לו."סופה בלעדיך אני ימות!!!! ימות בלי הנשיקות שלך בלי החיבוקים
שלך בלי האהבה שלך".הוא אמר שברי מילים..ושוב טמן את ראשו בידיו."אל תעשה לי
קשה,אני מקווה שהכול יהיה בסדר בינכם"אמרתי לו וקמתי.
"אני אוהב אותך".הוא שחרר את היד שלי.לא עניתי.לא יכולתי לדבר.והוא בפנים
עכורות,העיניים היפות והירוקות שלו אדומות מדמעות,הנה החבר לשעבר היפה שלי,עומד
ובוכה לי,שאחזור,"אל תלכי",קולו מהדהד בראשי שוב ושוב.
והנה הוא יושב על ברכיו באמצע האולם,טומן את ראשו בידיו,שבור.
"בוא גבר".קרא קול אל עידן מתוך הדממה.
שי החזיק את עידן בידיו והוליך אותו לשירותים,שטף את פניו,ושמע את כל הסיפור.
"אל תדאג,אולי זה סתם מקרה חירום,טעות איומה".שי ניסה לעודד.
"כן אבל סופה,סופה שלי,זה הורס אותנו,אני לא יכול בלעדייה!!!".עידן אמר בקול קטוע
ורועד ובכה שוב."אל תבכה גבר,הכול יהיה בסדר".שי עודד שוב.
הוא חיבק אותו חיבוק של גברים,ותמך בו עד החדר שלו.
***
הגעתי לחדר שלי,כולי דמעות,רועדת.
"תגידי לי את נורמלית?!!!!11 מה קרה לך?!! את לא מרגישה טוב?!".מיכל קפצה עליי
בצעקות.
נפלתי אל תוך ידייה."מיכל,הלב שלי שבור".קראתי אלייה מתוך שבריי הבכי.
וככה ישבנו כשאני מספרת לה הכול,והיא מחזיקה אותי,מדברת איתי,ואני בוכה,עד שאני
נרדמת,לאט לאט העייפות חודרת לתוכי.
בבוקר המחרת לא קמתי ללימודים,לא יכולתי,אני לא מסוגלת.
המראות של אתמול חזרו אליי,בכיתי כמו ילדה קטנה,הנה עידן יושב שם בוכה,ואני לא שם
כדיי לנחם אותו!!!,ואנחנו לא יחד.הנה אני ועידן בחדר מועדון,הוא מקדיש לי שיר,הקול
היפה שלו,הנה כולם מוחאים לו כפיים ואני ניגשת ומחבקת אותו,מחבקת באהבה את החבר
לשעבר שלי,הנה אני ועידן מתנשקים בחדר שלו,היד שלו עוברת על כל גופי,הנה השפתיים
שלו מחפשות את שלי..
הזיכרונות תקפו אותי,לא נותרו לי דמעות,נשבר לי הלב.
פתאום דפיקה בדלת.אני מנגבת את הפנים.
"מי זה???????.".שאלתי
המשך יבוא





✍️ הוסף תגובה