האהבה הראשונה חלק ה'

הגיע יום שני.. יום שני בלילה מאוחר... אני מתקשרת אליו ואומרת לו שאני צריכה לדבר
איתו הוא רצה שנדבר בטלפון אמרתי לו שזו שיחה יותר רצינית... הוא אמר לי שהוא יבוא
אלי מחר אחרי בית ספר.. הוא מסיים בשתיים וחצי הוא יבוא ישר הוא אמר לי שיקח לו קצת
זמן כי הוא צריך לקחת שני אוטובוסים... הוא גם אמר לי שהוא גם צריך להגיד לי
משהו...

ואני ישר חשבתי בכיוון הרע הייתה לי הרגשה שהוא הולך להגיד לי שהוא לא רוצה לראות
אותי יותר פתאום חשבתי לעצמי שמה שרן אמר לי פשוט נכון הוא פשוט רצה לנצל אותי וזה
לא הלך לו. אבל אמרתי לעצמי שאני יחכה למחר ושמחר זה יהיה היום הגורלי לא משנה מה
הוא יגיד אני יקבל את זה.

התעוררתי בבוקר בשבע וחצי כרגיל לא יודעת למה אבל היום הזה היה ניראה לי משונה...
כבר מהבוקר התחלתי לחשוב איך אני יגיד לו את זה... חשבתי כבר לוותר על זה ועוד
המחשבה הזאת שהוא אמר לי שגם הוא צריך לדבר איתי פחדתי הזמן עבר לי לאט כל כך
לאט... במשך הזמן הזה שהכרתי אותו ממש התיידדתי עם בת דודה שלו שמסתבר שהכרתי אותה
עוד לפניו דרך עמית אבל פשוט לא ידעתי שהם בני דודים כל היום היא שלחה לי הודעות
והיא אמרה לי שהוא משגע אותה ושהוא רוצה שהיום כבר יגמר... התחלתי לחשוב שאולי בכל
זאת מה שהוא רוצה להגיד לי זה אולי טוב.. אולי הוא חושב כמוני??

השעה שתיים וחצי הוא אמר לי להתקשר אליו שאני חוזרת... התקשרתי הוא לא ענה...
ההרגשה הטובה שהייתה לי שאולי גם הוא רוצה להיות איתי נעלמה.. חשבתי שהוא לא עונה
בכוונה פתאום הלב שלי התחיל לדפוק.. אמרתי לעצמי שאני מוותרת... השעה הייתה כבר
שלוש ואחרי שהוא לא ענה לי לא התקשרתי שוב... הלכתי עם חברה שלי ירדן הביתה וממש
כמעט התחלתי לבכות ממש כמה שניות לפני שהגעתי הביתה קיבלתי הודעה בטי נשמה שלי אני
מצטער שלא עניתי לך הייתי באמצע שיעור אני מקווה שאת מחכה לי אני בדרך אליך צחי...
שוב עלה לי החיוך על הפנים מדמעות של עצב נהפכו לדמעות של שמחה אחרי רבע שעה
התקשרתי אליו שאלתי אותו איפה הוא הוא אמר לי שהוא בתחילה הרחוב שלי ועוד דקה הוא
אצלי בשלב הזה כבר לא יכולתי לנשום. לוויתי את חברה שלי ירדן לשער... היא ניסתה
לעודד אותי פתאום גם רן עבר.. אמרתי לו שאני הולכת להגיד עכשיו לצחי ושיחזיק לי
אצבעות... לא הספקתי לסיים את המשפט וצחי בא....