+*+הפנימייה לאומנויות+*+ פרק 9

אני שומעת קולות מוזרים מהחדר של עידן,אני עוד לא חושדת בכלום,כי בפעם האחרונה
שחשדתי זו הייתה טעות,בכל מקרה אני רוצה לשמור על החבר המדהים שלי אני צריכה
להיזהר.

"מה את עושה?".אני שומעת קול מאחוריי ומסתובבת בפחד.

"את לא יודעת שלצוטט לאחרים זה לא יפה?".עידן חייך לי.חיבקתי אותו.איך רווח לי שזה
לא הוא בחדר עם מישהי.

"אני לא יבגוד בך,הבטחתי,ועם חברה מדהימה כמוך..".הוא חייך ונשק לי בלחי.

"בואי".הוא הוביל אותי בידו.הלכנו לחדר מועדון וראינו סרט בטלוויזיה.

זה היה סרט על אהבה אמיתית עם סוף טרגי,הבחורה מתה מלוקמיה.

זלגו לי דמעות,זה היה כל כך מרגש,עידן חיבק אותי חזק,זה היה ממש סוחף דמעות.

"אם יקרה לי משהו,תדעי שתמיד אוהב אותך".עידן הפיל עליי פצצה.

"מה זאת אומרת אם יקרה לך משהו?!".הסתובבתי אליו."זה לא אומר כלום אני מתכוון
בכללי".הוא אמר ועדיין התשובה לא סיפקה אותי."בכל מקרה,אל תדבר ככה,זה מפחיד
אותי".אמרתי וחזרתי להישען עליו.

קמנו יחד והלכנו לחדר שלי לראות איפה מיכל,ומצאנו אותה מדברת עם מתן(החבר החמוד של
עידן) בחדר.

"מה עושים?".אמר עידן כשנכנסנו לחדר.

"עושים קסמים".צחקה מיכל."יש לי רעיון".אמרתי אני והורדתי מהמדף בארון משחק קופסא
לארבעה שקראו לו:"ראש כחול".המשחק הוא משחק מדליק,יש שלוש רמזים בכל קלף לחפץ
כלשהו,והרזמים נשמעים סוטים לראשים כחולים מסויימים עד שזה גורם להם לטעות
בתשובה..משחק מצחיק.

מתן שהכיר את המשחק הסביר למיכל ועידן מה עושים.

לעידן יצא קלף קשה עם רמזים ממש גסים,והתשובה שלו הצחיקה את כולנו,ראש כחול-יש
לו.אחריי שסיימנו לשחק,נשכבנו על הפופים בחדר ודיברנו,אני שכבתי על הבטן ועידן שכב
לידי מניח בעייפות את ראשו על גבי,ומלטף אותי.

מיכל נשענה על הקיר,ומתן עשה לה מסאז' ברגליים.

"אז מי היו אלה בחדר שלך?".שאלתי את עידן."אהה,יניב ואיזה פרחה אחת קוראים לה
ליאן".הוא ענה."היא מהביצפר?".שאלתי."כן,כיתה י"א." מה היא עושה עם אחד בכיתה
י'?".התבלבלתי לרגע."וואלה לא יודע".עידן ענה.

מיכל לקחה בקבוק,ואמרה:"הגיע הזמן לאמת או חובה".התחלנו לצחוק,מזמן עברנו את הימים
של כיתה ו',אבל נו יאאלה נחליק בשביל הקטעים.

מיכל סובבה את הבקבוק,והוא נעצר ליד הרגל של עידן."אמת או חובה".שאלה
מיכל."אמת".עידן אמר."האמת עידן שאתה בתול?".כל האוזניים הזדקפו,ואני הסתכלתי על
עידן,מחפשת את מוצא פיו,לשאלה המסובכת הזו.

"האמת שאני לא בתול".הוא אמר והשפיל את הראש.השפלתי גם אני את הראש.וכשהרמתי אותו
ראיתי שהוא מסתכל עליי לראות איך אני מרגישה בקשר לזה.הרמתי את הראש וחייכתי,רציתי
להוציא אותו מהמבוכה:"נו בטח עם חבר כזה שווה למה שהוא יהיה בתול,לא היית מאמינה אם
הוא היה אומר שכן".אמרתי להם.והוא חייך כהכרת תודה במבט מעריץ.

אחריי שמתן הלך לחדר שלו ומיכל הלכה לחפש את עדי,אני ועידן נשארנו.

"תודה על שהוצאת אותי מהמבוכה הזאת".הוא אמר."איזה שטויות מאמי,הכול אני יעשה
בשבילך".אמרתי לו ברוך."ואיך את מרגישה עם זה?".הוא שאל.

"תשמע,אף אחד מאיתנו לא חייב הסברים על החיים האישיים לפני החברות ביננו לא?,אתה
יכול סתם לשתף אותי ואני ישמע ויתעניין אני לא יקנא כי זה לא אני,אבל בכל זאת אנחנו
חולקים את הכול אחד עם השני,ואם תרצה לדבר על כל דבר,אני תמיד פה".אמרתי לו
בעדינות.הוא לא ענה לי,רק הצמיד אותי לקיר,כיבה את מתג האור שהיה קרוב לידו,הסתכל
לי בעיניים במבט כובש,ונישק אותי נשיקה ארוכה,כל כך נהניתי ממנה,הוא תמיד מנשק
טוב.הצמדתי את ראשו אליי,הוא חיבק אותי במותניי והמשכנו להתנשק,שיכורים אחד מהשני.

כשסיימנו סוף סוף ניסיתי לפקוח את עיניי,כנראה כך מרגישים אנשים שמתעלפים,פקחתי את
עיניי במאמץ אדיר,וראיתי אותו מסתכל עליי משועשע.

"אני חייבת להודות,התעלפתי מהנשיקה שלך,זה ממכר".

"אל תתחילי להתעלף מעכשיו את עוד תקבלי הרבה כאלה".הוא חייך.

"מחר יש לנו אחר הצהריים חופשי,את רוצה שנלך לבריכה עם מתן ומיכל?".עידן שאל."בטחח
למה לא?".עניתי."סבבה אז נקבע איתם".הוא אמר.

פתאום שמענו רעשים מלמעלה,מישהו קם מהמיטה והסתובב בחדר.

"אמאל'ה יש מישהו למעלה!".אמרתי בפחד."חכי דקה".הוא ענה.והתקרב לגרם המדרגות."מי
זה?!"הוא צעק."מי זה פה?!".הוא צעק שוב,פחדתי פחדתי עליו ועליי."עידן תתרחק
משם!".אמרתי לו.אבל הוא היה נחוש בדעתו."תגיד לי מי זה או שאני עולה!".הוא הזהיר..!

המשך יבוא