אהבה עם סוף עצוב וטרגי-חלק ז'
זה היה.... אחיי אלירןן...
ההיייתי בהלםם מוחלטט שתקתייייי המון זמןןןןןןן לפחות רבע שעה הסתכלנו אחד על
השניי!!!!!
הוא השתנה הוא היה כל כך יפה..
אני:"אלירן זה אתה?...."
אחי:"כן זה אני עדן"
אני:"לשעבר אני שלומית"
אחי:"להה.. אני יודע רציתי לראות מה תגידי"
אני:"למה שלחת את כל המכתבים האלה מה רצית ממני אלירן???"
אחי:"שלומית.. אני יודע שעברו המון שנים התבגרת ונעשית נערה מדהימה ומצליחה
מאודד... כולם במשפחה מדברים על זהה... למרות שאת לא בקשר אם אף אחד אבל יש לנו מה
להשלים"
אני:"אין לנו מה להשלים מה שהיה עבר ואני עדיין לא התגברתי על זה אבל התחלתי חיים
חדשים ברוך השם תודה לאל"
אחי:"אני רוצה לדבר על זה.."
אני:"על מה?"
אלירן:"את יודעת על מה שלומית על הרצח"
אני:"אוקיי לא מתאים לי להתראות"
אחי:"חכיייי שלומיתת... אני יודע שעשיתי טעות ואני לא בקשר כמעט אם אף אחד אני
בודד.. ממש בודד אני רוצה שתתסלחי לי ונחזור להיות אחים בדם כמו פעם"
אני:"אני צריכה לחשוב על זה וביינתים אני מסרבת.. להתראות"
הפעם הוא לא עצר בעדי הוא נתן לי ללכת.. הלכתי חוושבת על המקרה שלפני 5 שנים
וחצי... ועל אחי בקיצור מהורהרת מחשבות.
המשכתי רגיל בעבודה שלי בדוגמנות כמובן הרווחתי טוב וכבר לא הייתי צריכה תירושה של
סבתא שלי.
הכרתי המון מפורסמים והשתתפתי בתצווגות אופנה עם כל מיני דוגמניות מובילות.
יום אחד רגיל קמתי בבוקר שתיתי את הקפה שלי פתאום נשמעה דפיקה בדלת פתחתי וזה היה
הדוור הוא חילק לי דואר ובדואר הייתה הזמנה אישית... לחתונה לא פתחתי אותה אבל
שאלתי את הדוור:"סליחה למה אתה מביא לי הזמנה לחתונה ככה בדואר?" הדוור:"ביקשו שאני
יעביר לך את זה", "מי?" "אני לא יכול למסור שם, להתראות"
באתי לפתוח את ההזמנה אבל פתאום היה צילצול בטלפון רצתי לענות וזה היה רוברטו הסוכן
שלי הוא ביקש שאני אגיע בדחיפות לסוכנות.
לא הספקתי לפתוח את ההזמנה ולא ייחסתי לזה גם חשיבות..
אחרי שחזרתי הביתה ב12 וחצי בלילה אחרי יום צילומים ארוךךךךך ומייאששש
נירדמתי וגם לא הספקתי לפתוח את ההזמנה אבל.. בשעה 3 וחצי לפנות בוקר החלטתי שאני
רוצה לפתוח את ההזמנה הרגשתי שאני פשוט חייבת לפתוח אותהה כי יש בזה משהו שיכול
לעזור לי הרבהה!!!!!
הלכתי למטבח לקחת את ההזמנה שהדוור הביא לי החזקתי אותה ופתחתי אותה..
היה כתוב בה:
"גברת יקרה הנך מוזמנת לחתונתנו של ולריה ובן אבוטבול"
אמרתי לעצמי "מי זה לעזעאל בן אבוטבולל ומי זאת ולריה?! בטח זאת טעות."
ואז קיבלתי טלפון מסתורי לבית בקול מוזר.
אני:"הלו"
?:"שלום לך.. אני בטוח שקראת את ההזמנה בטח את לא מבינה מי זה בן ומי זאת ולריה אני
רק רוצה להגיד לך שאת יודעת מי אלה רק תבואי לחתונה בתאריך שרשון להתראות"
ישר ניתקו עוד לא הספקתי להגיד ביי...
חשבתי כל הלילה מי אלה..
אבל קיבלתי החלטה שאני יילך לחתונה הזו..
חלפו להם שבועיים והיום ששל החתונה של בן וולריה הגיע...
השעה 18:30 הלכתי להתקלח ולבשתי את השימלה הכי יפה בעולם של המעצבת גלית לוי פשוט
מושלמתת ברמות!!!!
עשית בקבוקים במספרה והגעתי לאולם.. היססתי עם לעלות למעלה הרגשתי מוזר.
עליתי ועליתי במדרגות וכולםםםםםםם הסתכלו עלי והכירו אותי נכון את הדוגמנית הזאתי
וכו' לא התייחסתי עליתי למעלה וכנראה ששאיחרתי כבר התחילו את החופה התקרבתי לראות
מי אלה החתן והכלה ופתאום אני רואה שהחתן והכלה הםםםםםםםםםם..............
ההיייתי בהלםם מוחלטט שתקתייייי המון זמןןןןןןן לפחות רבע שעה הסתכלנו אחד על
השניי!!!!!
הוא השתנה הוא היה כל כך יפה..
אני:"אלירן זה אתה?...."
אחי:"כן זה אני עדן"
אני:"לשעבר אני שלומית"
אחי:"להה.. אני יודע רציתי לראות מה תגידי"
אני:"למה שלחת את כל המכתבים האלה מה רצית ממני אלירן???"
אחי:"שלומית.. אני יודע שעברו המון שנים התבגרת ונעשית נערה מדהימה ומצליחה
מאודד... כולם במשפחה מדברים על זהה... למרות שאת לא בקשר אם אף אחד אבל יש לנו מה
להשלים"
אני:"אין לנו מה להשלים מה שהיה עבר ואני עדיין לא התגברתי על זה אבל התחלתי חיים
חדשים ברוך השם תודה לאל"
אחי:"אני רוצה לדבר על זה.."
אני:"על מה?"
אלירן:"את יודעת על מה שלומית על הרצח"
אני:"אוקיי לא מתאים לי להתראות"
אחי:"חכיייי שלומיתת... אני יודע שעשיתי טעות ואני לא בקשר כמעט אם אף אחד אני
בודד.. ממש בודד אני רוצה שתתסלחי לי ונחזור להיות אחים בדם כמו פעם"
אני:"אני צריכה לחשוב על זה וביינתים אני מסרבת.. להתראות"
הפעם הוא לא עצר בעדי הוא נתן לי ללכת.. הלכתי חוושבת על המקרה שלפני 5 שנים
וחצי... ועל אחי בקיצור מהורהרת מחשבות.
המשכתי רגיל בעבודה שלי בדוגמנות כמובן הרווחתי טוב וכבר לא הייתי צריכה תירושה של
סבתא שלי.
הכרתי המון מפורסמים והשתתפתי בתצווגות אופנה עם כל מיני דוגמניות מובילות.
יום אחד רגיל קמתי בבוקר שתיתי את הקפה שלי פתאום נשמעה דפיקה בדלת פתחתי וזה היה
הדוור הוא חילק לי דואר ובדואר הייתה הזמנה אישית... לחתונה לא פתחתי אותה אבל
שאלתי את הדוור:"סליחה למה אתה מביא לי הזמנה לחתונה ככה בדואר?" הדוור:"ביקשו שאני
יעביר לך את זה", "מי?" "אני לא יכול למסור שם, להתראות"
באתי לפתוח את ההזמנה אבל פתאום היה צילצול בטלפון רצתי לענות וזה היה רוברטו הסוכן
שלי הוא ביקש שאני אגיע בדחיפות לסוכנות.
לא הספקתי לפתוח את ההזמנה ולא ייחסתי לזה גם חשיבות..
אחרי שחזרתי הביתה ב12 וחצי בלילה אחרי יום צילומים ארוךךךךך ומייאששש
נירדמתי וגם לא הספקתי לפתוח את ההזמנה אבל.. בשעה 3 וחצי לפנות בוקר החלטתי שאני
רוצה לפתוח את ההזמנה הרגשתי שאני פשוט חייבת לפתוח אותהה כי יש בזה משהו שיכול
לעזור לי הרבהה!!!!!
הלכתי למטבח לקחת את ההזמנה שהדוור הביא לי החזקתי אותה ופתחתי אותה..
היה כתוב בה:
"גברת יקרה הנך מוזמנת לחתונתנו של ולריה ובן אבוטבול"
אמרתי לעצמי "מי זה לעזעאל בן אבוטבולל ומי זאת ולריה?! בטח זאת טעות."
ואז קיבלתי טלפון מסתורי לבית בקול מוזר.
אני:"הלו"
?:"שלום לך.. אני בטוח שקראת את ההזמנה בטח את לא מבינה מי זה בן ומי זאת ולריה אני
רק רוצה להגיד לך שאת יודעת מי אלה רק תבואי לחתונה בתאריך שרשון להתראות"
ישר ניתקו עוד לא הספקתי להגיד ביי...
חשבתי כל הלילה מי אלה..
אבל קיבלתי החלטה שאני יילך לחתונה הזו..
חלפו להם שבועיים והיום ששל החתונה של בן וולריה הגיע...
השעה 18:30 הלכתי להתקלח ולבשתי את השימלה הכי יפה בעולם של המעצבת גלית לוי פשוט
מושלמתת ברמות!!!!
עשית בקבוקים במספרה והגעתי לאולם.. היססתי עם לעלות למעלה הרגשתי מוזר.
עליתי ועליתי במדרגות וכולםםםםםםם הסתכלו עלי והכירו אותי נכון את הדוגמנית הזאתי
וכו' לא התייחסתי עליתי למעלה וכנראה ששאיחרתי כבר התחילו את החופה התקרבתי לראות
מי אלה החתן והכלה ופתאום אני רואה שהחתן והכלה הםםםםםםםםםם..............
✍️ הוסף תגובה