אנ* ואח* חלק אח7!ן!!! ח!2ה לק7!א

סליחה שלקח לי כ"כ הרבה זמן לכתוב.. אני מצטערת.. פשוט המחשב שלי קרס והוא היה
בתיקון.. וגם לא היה לי זמן...

אז הנה פיצוי.. אחרון חביב...

*****************************

התנשקנו ופתאום ירון נעמד בפתח החדר. האדמתי.

חייכתחי בקלילות וביקשתי מאחי שיצא מהחדר. נעלתי.

חיבקתי את ירון חזק הוא החזיר לי חיבוק אבל לא הבין למה.

אחרי רבע שעה מצאתי את עצמי מסיימת לספר לו את כל מה שקרה לי בזמן האחרון. עם אחי.

"עכשיו אתה יכול לעליב, להגיד שאני דוחה מגעילה וללכת. אני אבין אותך." הפנתי ראש.

פתאום הרגשתי שהוא מחבק אותי." למה? אני מבין אוותך. אהבה לפעמים חזקה מהכל. ואני
לא אנתק איתך קשר בגלל זה. אני או.. אני נורא מחבב אותך.."

"תודה מאמי..." אמרתי. מה הוא ניסה להגיד?

מיום ליום התחזק הקשר בנני לבין ירון. וביני לבין אחי הלך והתרחק.

כאילו הוא ואחי החליפו תפקידים. במקום לבלות עם אחי כל היום, הייתי עם ירון כל
היום.

לא היינו חברים רשמית, אבל היינו זוג לכל דבר.

תמיד במסיבות רקדנו סלואו, תמיד בעבודות המורה בחרה אותי ואותי ביחד, תמיד בהדגמה
בזוגות בכיתה זה היינו אנחנו....

מיום ליום הרגשתי שאני רוצה להיות איתו יותר ויותר, שאני לא יכולה להפרד ממנו....

היתה איזה מסיבה של החברה, באיזה פארק בעיר.

ביקשתי מירון שיאסוף אותי בשמונה.

התיפיפתי. השעה הייתה 19:50.

אחי ראה אותי ובא לנשק אותי. התנגדתי.

"מה קרה שירלי?" הוא אמר.

"אני.. אני חושבת שאנחנו צריכים להפרד. היינו יותר מידי בייחד.

אני רוצה להכיר עוד בנים.. אנני כבר לא מרגישה אלייך מה שהרגשתי בתחילת הקשר. אבל
תמיד אני אוהב אותך. כידיד. ושתדע, השבועיים איתך היו הכי נפלאים בחיים שלי. "
ראיתי שעולות לא דמעות בעיינים. גרונו נחנק והוא התחיל לבכות. נגבתי לו את הדמעות
עם האצבע שלי." לא.. אל תבכה בגללי..." גם אני התחלתי לבכות. כ"כ פגעתי בו.. הרגשתי
חרא. " ממתי כל הסיפור הזה.? ממתי את מתכננת להפרד? אני מכיר אותך שירלי. את תמיד
מתכננת מראש ודוחה דברים." הוא אמר. "אני.. מאז ששכבנו. באתי אלייך להפרד וזה מה
שקרה.. אני מצטערת.." "אז אני יכול לבקש ממך מתנת פרידה? אחרונה חביבה?" "תבקש.."
"אני רוצה נשיקה אחרונה, שאני אזכור אותך תמיד. בבקשה" "לא. אני באתי אלייך להפרד.
אני לא.." הוא נישק אותי ולא שאל בכלל.. נתתי ו להנות מהנשיקה ובכיתי. אני פוגעת
באדם שהכי חשוב לי בחיים. הזזתי אותו ממני. שנינו בכינו.

"אז זהו, נגמר. רק שתדע, אתה היית מקסים ואני נורא נורא אוהבת אותך" אמרתי. התחבקנו
חזק ובכינו. חייכתי לו, וראיתי את ירון מחייך חיוך מתוק.. אמרתי לאחי שלום ויצאתי
עם ירון שמחה עצובה מחייכת ובוכה..

"מה נפרדתם?" הוא שאל. "כן..." אמרתי

הוא ראה שאני בוכה וחיק אותי חזק. את החיבוק הזה הייתי צריכה.

היינו בפארק, היה מה זה כייף. צחוקים, כיתה בלאגן...

"שירלי, ירון, אם באים. אנחנו הולכים פה שניה לאגם הזה" הם אמרו

"לא אנחנו נישאר כאן."

נשארנו לבד, לא הצאנו מילה . חייכתי אליו ופתאום הרגשתי את השפתיים שלו בשלי.
התנשקנו והתגלנו על הדשא.

"אני אוהבת אותך ירון" אמרתי "גם אני אותך" הוא אמר.

הפעם הרגשתי שזו לא תהיה סתם אהבה קצרה של כמה חודשים. כי באמת אהבתי אותו.

***********************************

זהו פה נגמר הסיפור שלי. תגיבו, תתלוננו, מה שבא לכם.

הנה האיסי שלי 25130273

אוהפת

שירלי