אהבה אף פעם לא מתה
זה היה היום הראשון של הלימודים אני הייתי בכיתה י' עליתי לכיתה ופיתאום נעמדים,
עמד שם בחור מיד ידעתי שנועדו להיות יחד.
הלכתי לידו והוא התחיל לדבר איתי, ושאל אותי "רוצה להפגש בהפסקה סתם לדבר?" עניתי
"כן זה יהיה נחמד" וכך התחלו להפגש כול הפסקה במשך שבוע שבועיים.
כול הבנות אמרו לי "איזה חתיך תפסת, הוא הכי חתיך ב-י"ב" אמרתי להם "אני יודעת הוא
כול כך חמוד מתוק וחמוד"
חברה שלי שאלה אותי "איך קוראים לו?"
"דימה"
היא אמרה "נטלי גם חתיך וגם שם יפה כול הכבוד"
נורא התלהבתי מזה שכול הבנות חושבות שהוא חתיך שאני תפסתי אותו זה היה כמו חלום
שיתגשם נו טוב כימעט התגשם אנחנו עדין לא חברים.
ביום שישי הוא הזמין הוא לסרט אני הסכמתי.
כשנכנסו לסרט הסתכלנו אותו כמה דקות ואז הוא אמר לי "יש לך עיניים מאוד יפות" אני
הסתובבתי אליו ואמרתי "תודה" ופיתאום הוא התחיל להתקרב אלי ונישק אותי.
זאת הייתה נשיקה חלומית.
טוב היינו חברים אנחנו חברים 4 חודשים ואז הגיע יום ההולדת שלו אני החלטתי לעשות לו
מסיבה ולתת לו את עצמי.
וכך היה עשיתי לו מסיבה בבית שלי כשכולם הלכו אנחנו נישארנו חעחינו עלי לחדר והחלנו
והתנשק ואז התפשטו ושכבנו ביחד זה היה רגע קסום איבדתי את הבתולים אם הילד שאני
אוהבת אף פעם לא הרגשתי כך.
לאחר מכן חלפו חודשיים והחתלנו להפגש רק שלוש פעמים בשבוע הוא לא אמר לי לאין הוא
הולך כול הזמן כי הוא לא היה בבית.
בגלל זה הרבה התווכחנו .
שאלתי את החבר הכי טוב שלו איפה הוא לאין הוא הולך כול הזמן?
הוא לא ענה לי הוא רק אמר לי "הוא יגיד לך כשהזמן יבוא אל תידאגי"
התחלתי לצעוק על החבר שלו "מה?!!!!! איך אני יכולה להרגע כשאני לא יודעת לאין החבר
שלי הולך אני אוהבת אותו ורצה לעזור לו נו תגיד לי מה קרה לו הוא צריך עזרה שיגיד"
חבר שלו עונה לי "הוא יגיד לבד"
במשך הלילות לא ישנתי בכיתי לא ידעתי מה לעשות הוא הפסיק להגיע לבית הספר ובטלפון
אני לא יכולה לתפוס אותו.
הלכתי אליו הבייתה הוא שכב במיטה התחלתי לצעוק אליו "מה אתה עושה כאן למה אתה לא
בבית הספר למה אתה לא עונה לטלפונים שלי אני דואגת לך אני אוהבת אותך למה את עושה
לי את זה אתה משגעה אותי אני מוציאה בגללך את הנשמה בלילות בוכה בלי סוף תגיד לי
למה למה אתה עושה את למה גרמתה לי להתאהב בך ועכשיו להתעלל בי למה?"
הוא לא ענה הוא יסתובב אם הפנים לכיוון הקיר ואמר "צאי אני לא רוצה לפגוע בך" אמרתי
לו מה אתה משוגע את ה לא יכול לפכוע בי יותר ממה שבפגעת" יצאתי מחדר וטרקתי את
הדלת.
לא ידעתי מה לעשות אם כול האהבה הזאת לאין לדחוס אותה לא יודעת זה כאב לי מאוד
ועדין כואב.
לאחר שבועיים מיתקשר אלי חבר שלו "בואי לבית החולים".
טוב באתי לבית החולים וראיתי אותו את אהובי את גימה שוכב שם אם כול המכשירים האלה
שמחוברים אליו באתי אליו ושאלתי "מה זה כול הזבל הזה מה אתה עושה פה" אני חולה יש
לי סרטן" "מה? למה, למה לא אמרת לי? בגלל זה דחית אותי" אני אומרת לו את כול זה
בבכי ובכאב שבחיים לא הרגשתי,
הוא עונה "אמרתי לך שאני לא רוצה לפגוע בך והנה עכשיו גיליתי ואת פגועה לא רציתי
שתיפגעי אני אוהב אותך אהבתי אותך ואני אוהב אותך תמיד אני רק רציתי שתידעי"
ופיתאום כול המכונות התחילו לצפצף ניהיה קו ישר על הלוח שהיה מחובר אליו,פיתאום כול
הרופאים נכנסו אליו ואמרו לי לצאת ודחפו אותי אמרו לי לחכות בחוץ ושם חיכיתי.
הם התחילו לנסות להחיות אותו,ואז יוצא רופא אחד ואומר "ניסינו אבל הלב שלו בגד
בו,ניסונו אני מאוד מיצטער על האובדן,מאוד חבל הוא היה בחור לעיניין"
✍️ הוסף תגובה