סיפור ארוך אבל בבקשה תעזרו לי

טוב אני לא בטוחה שזאת האהבה הראשונה שלי אבל זאת האהבה האמיתית הראשונה והיחידה
שלי!

אז ככה, לפני חצי שנה בערך ישבתי עם חברה שלי בגן בשכונה היא בדיוק היית עם חבר שלה
אז הם הלכו להיות קצת לבד, לא הפריע לי להשאר לבד כי במילא כל הזמן רק דיברתי
בפלאפון.

אחרי איזה עשר דקות או אפילו פחות שישבתי שם ועברו לידי כל הזמן שלוש ילדים ובחנו
אותי בלי הפסקה אחד מהם אמר לי אפשר להפריע לך אמרתי כן והם התחילו לדבר איתי נתקתי
את הפלאפון והמשכנו לדבר התחלנו להכיר והיה ממש צחוקים אחד מהילדים שהוא היה הכי
שקט מבניהם שנראה ממש כמו מלאך אותו הם רצו להכיר לי אחרי איזה עשרים דקות של
דיבורים ותיחקורים הם הביאו לי את האיי סי קיו של אחד מהם והלכו (דרך אגב זה היה
בחופשת פסח הייתי בכתה ט' והם היו יא').

אח"כ ידידים שלי באו קצת וסתם הלכתי אח"כ לחברה וסיפרתי לשתי החברות הכי טובות שלי
על מה שקרה אפעם לא התלהבתי כל כך מזה שמישהו התחיל איתי אבל באותה פעם לא הפסקתי
לדבר על זה בערב הלכנו כל החבר'ה לים היה יומולדת יום למחרת נכנסתי אליהם לאיי סי
קיו והתחלתי לדבר עם זה שהם רצו להכיר לי(קוראים לו ערן) התחלנו לדבר וממש לא רצינו
להפסיק נהיה בנינו כזה קשר טוב רק אחרי שבועיים נפגשנו וסתם דיברנו והבאתי לו מגן
דוד שתמיד יזכיר לו אותי וישמור עליו, הוא אמר לי שנראה לו שהוא מתאהב בי בזמן הזה
שהיינו כל הזמן מדברים ואני פחדתי להתאהב כי הייתי ארבע חודשים אחרי פרידה כואבת
והיית מישהי שרצתה אותו באותו זמן אמרתי לו שינסה להיות איתה(זה ממש פגע בו...) אבל
הוא ניסה ושהוא סיפר לי שהם התנשקו הלב שלי פשוט נקרע למאה חתיכות הבנתי שאני
מתאהבת בו נפגשנו עוד כמה פעמים ואז ביום שהיה חודש לזה שאנחנו מכירים נפגשנו שוב
לפני שנפגשנו הוא אמר לי שאם יקרה משו הוא יהיה הבנאדם הכי מאושר בעולם בקיצר הוא
רצה שיהיה בניינו משהו שנפגשנו אמרתי לו שכדי שאני ידע מה אני מרגישה נראה לי שצריך
שיקרה משו והוא פשוט עבר נושא ואז אמרתי לו:"טוב ערן אני יהיה ישירה אתה רוצה
לנסות?!"(כן מאוד רציתי לנשק אותו חחח...)בסוף התנשקנו והיה חלום פשוט חלום נהיינו
באותו יום חברים והיינו נפגשים המון היה לנו קשר מצויין והכל זרם כמו שצריך אחרי
כמעט חודש שכבנו כן הרגשתי כל כך מוכנה הוא היה הראשון שלי ואני מקווה שהוא יהיה גם
האחרון אחרי חודש וחצי שלנו ביחד פתאום התחיל לתפוס אותי פחד שהוא סתם איתי אני לא
יודעת למה אולי כי הוא אהב אותי יותר מידי אז התחלתי להתרחק ממנו ולא שמתי לב והוא
נפגע ונפגע ונפגע עד שלפני חודש וחצי בערך הבנתי תטעות שלי ומאז אני כל הזמן מנסה
לתקן אותה והוא אדיש אליי ואני כל כך נפגעת מזה אנחנו כמעט כל יום רבים ונפרדים אבל
אני נלחמת עליו כי אני אוהבת אותו באמת ואני לא רוצה לאבד אותו כל יום התקוות שלי
הולכות ונחלשות וזה הדבר שאני הכי לא רוצה שאני יפסיק להתאמץ כי אני יודעת שברגע
שאני יפסיק להתאמץ הוא יבין שהוא טעה ואז כבר לא יהיה אפשר לתקן כלום.

פעם הוא לא היה נותן לי ללכת מטר לבד לא באמצע היום ובטח לא שיש חושך היום אני כל
הזמן חוזרת ממנו לבד(הוא גר רבע שעה ככה מהבית שלי) בלילה ביום לא משנה מתי אני
מרגישה כאילו לאפחד לא אכפת ממני והכי גרועה לא אכפת לו בכלל אם אני מגיעה הבייתה
הוא לא אומר לי להודיע לו או משו, אנשים אני חייבת שתעזרו לי מה אני צריכה לעשות
אני כל כך אוהבת אותו אני פשוט לא יכולה יום אחד בלי לראות אותו תתנו לי עצות אולי
איך לשנות לו את ההרגשה שהוא יפסיק לפחד שאני יפגע תודה רבה לכל מי שיעזור!!!!!

ערנוש בובי יפה שלי אני אוהבת אותך מלאך מושלם שלי!!!!