האהבה הראושנה חלק ג'

כל כך רציתי לראות אותו שלא היה אכפת לי כל כך מהשעה... (הוא גם אמר לי להרגיש
חופשי להתקשר מתי שאני רוצה), אז התקשרתי... זה צלצל אחד שתיים שלוש ובצלצל השלישי
הוא ענה... הוא ענה מהר ככה שהייתי בטוחה שהוא עוד בשכונה.. אמרתי הלו?? הוא שאל מי
זה? אמרתי לו בטי.. אז הוא אמר לי ממצב נשמה אמרתי שהכל טוב.. שאלתי עם עמית עוד
איתו לא רציתי להראות שקופה... ואז הוא אמר לי שלא (איך התבאסתי כל כך רציתי לראות
אותוווו ) ראיתי שהוא לא מדבר הרבה שאלתי אותו אם הוא ישן הוא אמר לי שכן... כבר
מהתחלה שמתי לב שהוא מדבר מוזר... ויצאתי הכי טיפשה בארץ אמרתי לו טוב יאללה תחזור
לישון בי.. וניתקתי הרגשתי כל כך מטומטמת אחרי שדיברתי איתו... אפילו חברה שלי ליעד
צחקה עלי היא אמרה לי שהייתי שקופה לגמרה.

מאז התביישתי להתקשר אליו.. והאמת לאט לאט התחלתי אפילו לא לחשוב עליו אני לא חושבת
שזכרתי אפילו מי הוא...

גם הסיפור היה ניראה לי כאילו הוא הולך להסתבך כי לא אמרתי לליעד שנדלקתי עליו
וזה... והיא הקדימה אותי ואמרה לי שהיא רוצה אותו ושטויות.. אז אמרתי יאללה גם ככה
לא יצא לי מזה כלום אני שוכחת מזה. ככה היה... עבר בינתיים עוד איזה חודש.

אני וליעד כבר יותר התקרבנו היא הפכה להיות החברה הכי טובה שלי כמעט. קיצר יום אחד
טיילנו בשכונה אני ליעד ועוד כמה בנות.. ועברנו לי עודד (שזה קיוסק כזה שבדרך כלל
פתוח עד שעות מאוחרת) אני הלכתי רגע לקנות משהו וחברות שלי נשארו בצד השני של
הכביש... פתאום הוא ישב שם עם עוד איזה עשרים אנשים... ואני לא שמתי לב שהוא שם...
הוא צעק לי "כןן שלום" ואני הסתובבתי פתאום ראיתי שזה הוא הוא קם אלי אמר לי ונשק
אותי בלחי... פתאום הכל חזר אלי הרגשתי שוב את כל הרגשות של קודם לא יכולתי להוציא
מילה... וכל כך רציתי להיות איתו לבד בלי כל החמולה של האנשים שהייתה שם... אמרתי
לו שלום יפה והלכתי. למזלי ידיד טוב שלי היה איתו שם .

ירדתי את המדרגות שהיו שם ליד עודד חציתי את הכביש ובריצה אמרתי לליעד שצחי שם
בהתלהבות והתרגשות... היא אמרה לי כן שמתי לב ראיתי שהוא אמר לך שלום חייכתי התחלנו
ללכת לכיוון הבית שלי,יותר נכון למקלט, בדרך היא התחננה אלי שאני יתקשר אליו ויגיד
לו לבוא ולשבת איתו במקלט, אמרתי לה למה ניראה לך?? אני עשיתי פאדיחה והתקשרתי אליו
פעם אחת וחוץ הוא בקושי יודע מי אני מה אני יצלצל אליו ויגיד לו לבוא.

מפה לשם היא ניסתה לשכנע אותי, ואני כמובן השתכנעתי איך אני יכולה לוותר לפגישה עם
בן אדם מדהים שאני דלוקה עליו סוף??? נזכרתי שראיתי את ידיד שלי רן שם.. התקשרתי
אליו ואמרתי לו שיבוא למקלט הוא אמר לי שהוא בא עוד עשר דקות בערך.. אמרתי לו תבוא
עם צחי, הוא אמר לי טוב... אמרתי לליעד ושנינו מאוד מאוד התרגשנו, עברו עשר דקות
והם עוד לא באו התאכזבתי אמרתי לעצמי יופי עוד פעם הלכה לי הזדמנות לראות אותו..
פתאום טלפון... זה היה צחי הוא אמר לי שהוא מת לבוא ולהיות איתי אבל שלא נעים לו כי
הוא לא מכיר את החברות שלי.. השיחה הייתה קצת ארוכה אבל הוא "גרם" לי להבטיח לו
שאני לא יעזוב אותו ושאני יהיה איתו כל הזמן... אמרתי לו סבבה... אחרי דקה וחצי הוא
ורן באו.... צחי הזיז את ליעד מהספסל וישב לידי... לא היה נעים לי אחרי הכל ליעד
אמרה לי לקרוא לו ישבנו שם שעות לא שמנו לב איך עבר הזמן אני וצחי ממש התקרבנו
הפכנו להיות ידידים בשנייה והוא היה ממש מתוק ישבנו מחובקים והעברנו צחוקים...
הרגשתי לא בסדר... כי ידעתי איך ליעד מרגישה אליו.. או לפחות חשבתי הבוקר כבר בא
התחיל להיות אור... נפרדנו והלכנו כל אחד הביתה איך שהוא הלך ליעד אמרה לי שהוא לא
מה שהיא חשבה ושהיא כבר בכלל לא רוצה אותו חשבתי שהיא סתם אומרת כי שמה לב מה אני
מרגישה אליו אבל היא נשבעה לי שזה לא ככה... הגרתי אומץ ואמרתי לה שאני חושבת שאני
אוהבת אותו זה עוד היה ממש מוקדם בשביל לדעת אבל כל הסימנים הראו את זה... היא אמרה
לי שהיא שמה לב... ושהיא מפנה לי את הדרך כי היא ראתה איך הוא התייחס אלי והיא
החליטה שגם הוא מרגיש אלי משהו.

עברו בערך יומיים אני ורן היינו פול זמן ביחד וגם גילתי שהוא וצחי חברים דיי
טובים.. ישבנו אצלי בבית אני ליעד ורן חשבנו מה לעשות בערב.. רן הציע שנעשה מנגל...
אמרנו סבבה...ישר עלתה השאלה את מי נזמין שניהם הסתכלו אלי וראו בעיניים שלי איך
עוד שנייה אני אומרת צחי.. כמובן שככה היה.. החלטנו לעשות משהו קטן כזה ועשינו רק
אני ליעד צחי ורן... רן הלביש אותי..... כבר חיכיתי לערב.. לא ידעתי איך להעביר את
הזמן.... שלושתנו יושבים בחדר וסתם מריצים קטעים.. פתאום הייתה שריקה.....