+*+הפנימייה לאומנויות+*+ פרק 4
הרגשתי את הידיים שלו מלטפות אותי,הוא קרב את הראש שלו אליי,רצה לנשק
אותי,הרגשתי תשוקה כמו שבחיים לא הרגשתי,הדלת הייתה נעולה,החדר היה חשוך חוץ ממנורת
לילה,בחלון היו כמה כוכבים וירח לקישוט השמיים,אווירה נפלאה.אבל בתוך הלב שלי
הרגשתי שזה לא זה.
הרחקתי את ידיו של עידן ממני,ולפני שהוא הספיק לשאול משהו,כיסיתי אותו,חייכתי חיוך
קטן שמבין שהוא שיכור ושזה לא אמיתי,סגרתי את החלון ויצאתי מהדלת חזרה למסדרון.
"איפה היית.?".שאלה אותי מיכל בקושי,המוזיקה בלעה את מה שאמרנו.
"הלכתי לצלצל לאמא שלי".אמרתי וחזרתי לרקוד.לא סיפרתי לה כי מבחינתי לא קרה
כלום,עידן היה שיכור רצה קצת צומת לב.
ביום המחרת היה חופש-יום שבת.קמתי ב-11 לערך,התארגנתי וחיכיתי באולם כניסה לאבא
ואמא שיבואו לאסוף אותי,הם באו ויחד הלכנו וטיילנו,סיפרתי לאמא על כל החוויות
שעברתי,וגם הלכתי למדוד בגדים,לבסוף קניתי חולצה וורודה עם מחשוף באיזור החזה,ומכנס
צבעוני שתקועה בו חגורה בצבע ורוד.
"עם ההופעה הזו מחייב לקנות גם נעלים ורודות לא?".שאל אותי אבא בחיוך.שמחתי תמיד
הוא מפנק אותי בעוד משהו.
משם עברנו כשמרוח לי חיוך ענקי על הפרצוף לחנות נעליים,מדדתי שם כמה נעליי עקב
יפות,ולבסוף בחרתי.יצאנו חזרה מאושרים ושמחים,הלכנו לאכול משהו בחוץ,וב-4 הגענו
הבייתה,ארזתי עוד קצת בגדים וחפצים שיהיו לי לבית הספר,והוריי החזירו אותי קרוב
לשעה 5.
כשנכנסתי לבניין,חיכה לי עידן ישוב על המדרגות."מרגיש יותר טוב?".פניתי אליו.
"כן תודה".הוא חייך אליי."השתכרת אתמול,הדאגת אותי".עניתי לו."אני מצטער לא יודע מה
קרה לי בדרך כלל אני לא שותה ככה".הוא נעמד והתקרב אליי.
"אפשר ללוות אותך לחדר?".הוא שאל."כן בכייף".חייכתי.
נכנסו לחדר,שמתי את הקניות על המיטה,וחיפשתי את הבנות."הן יצאו".יידע אותי עידן."אה
סבבה".עניתי מנסה להישאר קלילה."את מפחדת להישאר איתי לבד?".הוא עלה על מוקש.סובבתי
את ראשי לשלילה."למה סירבת לי אתמול?".הוא דחק אותי לקיר והתקרב אליי יותר ויותר
אבל עדיין היה עדין איתי.
"שנינו יודעים שזה לא היה מתאים,במיוחד לא כשאתה שיכור".עניתי בבטחה.
"אולי הייתי שיכור,אבל אני יודע מה הרגשתי,אני מצטער אם גרמתי לך אי נוחות".הוא
השפיל את ראשו."לא שטויות".צחקתי בהקלה.הוא הרים אליי שוב מבט,היה לו משהו
בעיניים."עכשיו אפשר?".הוא שאל אותי.לא עניתי לו שמתי את ידיי על המותניים שלו,והוא
קירב ביד אחת את ראשי אליו,וביד אחת תמך בלחי שלי לנשיקה שלו.הוא התקרב יותר ויותר
הביט לי שוב בעיניים כדיי לקבל את הסכמתי,ונישק אותי נשיקה אמיתית,כזו טובה,בחיים
שלי לא התנשקתי ככה,היה בה המון רגש,ותשוקה הדדית,ושוב הוא מנשק,והיד היפה שלו
מלטפת את פניי,והוא מצמיד אותי אליו יותר ויותר,גוף לגוף פנים לפנים שפתיים אל
שפתיים.....
המשך יבוא
אותי,הרגשתי תשוקה כמו שבחיים לא הרגשתי,הדלת הייתה נעולה,החדר היה חשוך חוץ ממנורת
לילה,בחלון היו כמה כוכבים וירח לקישוט השמיים,אווירה נפלאה.אבל בתוך הלב שלי
הרגשתי שזה לא זה.
הרחקתי את ידיו של עידן ממני,ולפני שהוא הספיק לשאול משהו,כיסיתי אותו,חייכתי חיוך
קטן שמבין שהוא שיכור ושזה לא אמיתי,סגרתי את החלון ויצאתי מהדלת חזרה למסדרון.
"איפה היית.?".שאלה אותי מיכל בקושי,המוזיקה בלעה את מה שאמרנו.
"הלכתי לצלצל לאמא שלי".אמרתי וחזרתי לרקוד.לא סיפרתי לה כי מבחינתי לא קרה
כלום,עידן היה שיכור רצה קצת צומת לב.
ביום המחרת היה חופש-יום שבת.קמתי ב-11 לערך,התארגנתי וחיכיתי באולם כניסה לאבא
ואמא שיבואו לאסוף אותי,הם באו ויחד הלכנו וטיילנו,סיפרתי לאמא על כל החוויות
שעברתי,וגם הלכתי למדוד בגדים,לבסוף קניתי חולצה וורודה עם מחשוף באיזור החזה,ומכנס
צבעוני שתקועה בו חגורה בצבע ורוד.
"עם ההופעה הזו מחייב לקנות גם נעלים ורודות לא?".שאל אותי אבא בחיוך.שמחתי תמיד
הוא מפנק אותי בעוד משהו.
משם עברנו כשמרוח לי חיוך ענקי על הפרצוף לחנות נעליים,מדדתי שם כמה נעליי עקב
יפות,ולבסוף בחרתי.יצאנו חזרה מאושרים ושמחים,הלכנו לאכול משהו בחוץ,וב-4 הגענו
הבייתה,ארזתי עוד קצת בגדים וחפצים שיהיו לי לבית הספר,והוריי החזירו אותי קרוב
לשעה 5.
כשנכנסתי לבניין,חיכה לי עידן ישוב על המדרגות."מרגיש יותר טוב?".פניתי אליו.
"כן תודה".הוא חייך אליי."השתכרת אתמול,הדאגת אותי".עניתי לו."אני מצטער לא יודע מה
קרה לי בדרך כלל אני לא שותה ככה".הוא נעמד והתקרב אליי.
"אפשר ללוות אותך לחדר?".הוא שאל."כן בכייף".חייכתי.
נכנסו לחדר,שמתי את הקניות על המיטה,וחיפשתי את הבנות."הן יצאו".יידע אותי עידן."אה
סבבה".עניתי מנסה להישאר קלילה."את מפחדת להישאר איתי לבד?".הוא עלה על מוקש.סובבתי
את ראשי לשלילה."למה סירבת לי אתמול?".הוא דחק אותי לקיר והתקרב אליי יותר ויותר
אבל עדיין היה עדין איתי.
"שנינו יודעים שזה לא היה מתאים,במיוחד לא כשאתה שיכור".עניתי בבטחה.
"אולי הייתי שיכור,אבל אני יודע מה הרגשתי,אני מצטער אם גרמתי לך אי נוחות".הוא
השפיל את ראשו."לא שטויות".צחקתי בהקלה.הוא הרים אליי שוב מבט,היה לו משהו
בעיניים."עכשיו אפשר?".הוא שאל אותי.לא עניתי לו שמתי את ידיי על המותניים שלו,והוא
קירב ביד אחת את ראשי אליו,וביד אחת תמך בלחי שלי לנשיקה שלו.הוא התקרב יותר ויותר
הביט לי שוב בעיניים כדיי לקבל את הסכמתי,ונישק אותי נשיקה אמיתית,כזו טובה,בחיים
שלי לא התנשקתי ככה,היה בה המון רגש,ותשוקה הדדית,ושוב הוא מנשק,והיד היפה שלו
מלטפת את פניי,והוא מצמיד אותי אליו יותר ויותר,גוף לגוף פנים לפנים שפתיים אל
שפתיים.....
המשך יבוא





✍️ הוסף תגובה