משקיפה מהצד

עומדת מהצד, מתבוננת, בוחנת ושותקת.
כמעט שנה עברה מאז שהתאהבנו. הייתה לנו אהבה מסובכת אני מודה, מיררתי לך את החיים בכך שגרמתי לך לחכות לי...לחכות שאני אפרד ממנו.
שיחקתי משחקים מגעילים עד שלך נמאס ובמשך שמונה חודשים לא דיברנו.
השנה אחרי כמעט חודשיים שאנחנו חזרנו לדבר אני מתפללת ליום שנממש את האהבה שלנו, אהבה שהחמצנו. אתה עכשיו איתה, אוהב אותה, מאושר עד השמיים אבל אני יודעת ורואה שיש לך משהו אלי, בצורה שאתה מדבר אלי ונוגע בי תמיד יש בינינו את המתח הזה, אתה יודע שאני מקנאה ורוצה ואומר לי לחכות אומר לי שאתה לא מוותר עלינו אבל כמה זמן אפשר לחכות?
אני מרגישה בסרט שחוזר על עצמו רק שהתפקידים התחלפו ביני לבינך.
אתה אחד מהאנשים שאני הכי אוהבת בעולם...אחד מהאנשים שעזרו לי לעבור את החבר הנוראי שהיה לי...החבר שעד עכשיו אני סובלת ממנו רק שעכשיו אתה כבר לא רוצה לשמוע, לא רוצה להתערב ובצדק אחרי כל מה שהיה בין שלושתינו.
אוף...תפרדו כבר, אתם לא מתאימים אתה מתאים לי והכי מצחיק שאני ואתה יש לנו יומולדת יום אחרי יום רק תראה כמה אנחנו מתאימים, זה הגורל.
אני אוהבת אותך...אתה אוהב אותה...יש לך חיוך תמידי על הפנים כי רואים שטוב לך איתה יותר משאר היה לך איתי כמה שזה כואב אני לא אעשה שום דבר שיפגע בך, לא אתן לך לעשות משהו שתתחרט עליו כמו נשיקה, כמו בגידה...אני פשוט תופסת מרחק, משקיפה מדי פעם עליך אבל לא מתקרבת, לא יותר מדי.
כנראה שאני פשוט צריכה להרים ידיים לתת לזמן לעשות את שלו ואולי פעם נוכל להיות ביחד רשמיים ולא בסתר כמו תמיד.