אהבה בסוף הקיץ
אהבה בסוף הקיץ
הסיפור שאני רוצה לספר לכם עכשיו הוא סיפור אהבה אמיתי שקרה לי לפני שנתיים בחופש
הגדול בקייטנה..
זה היה כמו כל שנה שלי בחופש הגדול בקייטנה, הייתי בת 11 אז וכמו כל הילדת הקטנות
(יחסית) לא ידעתי כל כך מזה בנים...כל בן שהייתי רואה הייתי כאילו מתלהבת ממנו.
אבל כאן זה היה שונה...!
ביום הראשון לקייטנה התחלקנו לקבוצות אהבתי את הקבוצה שלי היו לי שם מדריכות חמודות
מאוד שעזרו לי להתאקלם בקבוצה וגם חברה טובה שהכרתי קראו לה מור....מור הייתה שנה
מתחתי...היא הייתה בת 10 התחברתי איתה מאוד בקייטנה...אבל באותו יום כייפי קרה לי
משהו פתאום ראיתי מדריך בגיל של גל,אח שלי (16),הוא היה חמוד ויפה... ישר שראיתי
אותו לא הפסקתי להסתכל עליו..התחלנו להכיר קראו לו עידן (שם בדוי)....וסתם
לדבר...הייתה לי תחושה מוזרה כזאת וגם למור קרה את אותו דבר מה שקרה לי....אני לא
ממש יודעת איך לקרוא לזה...כאילו שנדלקתי אליו.....אני ומור התחלנו כל הזמן לדבר
אליו ומי תשיג אותו יותר מהר...ועשינו כאילו תחרות... בימי בריכה כל הזמן היינו
איתו ...ממש נקשרנו אליו...בתור מדריך.. ככה קרה למור ולי...אבל לי קרה משהו יותר
חזק שלא ריציתי לספר אליו למור....אני ממש התאהבתי בו....אבל כל הזמן ניסיתי כאילו
להכחיש את זה למוח שלי...כי הוא ילד גדול ועוד חבר של אח שלי...למה דווקא בו....וזה
הציק לי ממש.
אחרי כמה שבועיים בערך היה לקבוצה שלנו "לילה לבן" שבו הקבוצה ישנה בקייטנה
וכל המדריכים שומרים אלינו.....החניכים היו למעטה והמדריכים למעלה והם היו באים
לראות אם אנחנו ישנים...רק אני ומור לא נרדמנו....דיברנו על עידן כמובן...ואז
חשבנו...אולי נכתוב לו מכתבי אהבה....והתחלנו לצחוק....היינו מסטולות כאלה....וסתם
התחלנו לכתוב לו דברים....אני לא חשבתי שניתן לו את זה....הערנו את כל הבנות,
וסיפרו להם על הרעיון הזה...והם עזרו לנו לכתוב כל מיני שטויות..."איזה כוסון משגע
את הגוף מנענע" ועוד כל מיני כאלה אבל היה מכתב "אישי" אחד שלי ואחר של מור אני
כתבתי בו "יש לי פיג'מה עם ללבות במיוחד בשבילך" ומור כתבה "אני פנייה בת 10 ושמחה
עם נצא לאיזה דייט" כמה צחקנו באותו לילה....אחרי שגמרנו לכתוב כתבו
האלמוניות...חחח
נתנו את זה לאיזה מדריך שייתן לעידן את כל המכתבים....אז הוא אמר אין בעיה..ראינו
דרך הרשת איך עידן קורא את המכתבים ושם אותם בקלמר שלו...או מה שזה לא אהיה..והלכנו
לישון...בבוקר קמתי אחרי כולם ואחרי שכולם שתפו פנים הלכו להתלבש אני רק
קמתי....כדי להגיע למלתחות צריך לעבור דרך המדריכים.....פחדתי שידן שם....אז בדקתי
והוא לא היה שם (כנאה חזר הביתה) אז עברתי....בחזרה מדריכה אחת אומרת לי "וואי איזה
פיג'מה יפה יש לך" אז אני כהרגלי אומרתי "תודה " מדריכה אחרת אמרה "זה במיוחד
בישבילו?" באותו רגע רצתי כמו שבחיים לא רצתי ידעתי שהוא הראה את המכתבים
לכולם.....הלכתי לספר למור....אני ומור לא ידענו מה לעשות.....כעסנו עליו...!
למה הוא עשה את זה?!? כדי לעשות לנו בושות?!?!?
כשהקייטנה התחילה והוא היה שם...לא דיברנו...הוא לא דיבר אנחנו לא דיברנו ככה שלושה
ימים, חשבתי שבחיים לא נדבר איתו יותר שהמכתבים האלה היות טעות של החיים שלי!!!!
הייתי עצובה מאוד...לא סיפרתי את זה למור... עד אותו יום חשבתי שסתם נדלקתי על
איייל כאילו סתם כזה....אבל ש"איבדתי" אותו ידעתי שזה לא היה סתם...זה היה
שונה....הרבה יותר מ "נדלקתי" יכול להיות שזה "התאהבתי"?.
ביום הרבעי הלכנו ללונה גל...כשהגענו היינו צריכים לשבת בקבוצה והמדריכה אמרה לנו
את הכללים ויכלנו להסתובב בלונה גל חופשי....עוד בבוקר אני לא זוכרת כל כך איך זה
קרה התחלנו לדבר...מור אני ועידן.
זה היה הרגע הכי מאושר שאני זוכרת...!
כל כך שמחתי!!! הוא היה צריך להסתובב עם הקבוצה שלו כי הם היו עדין קטנים הקבוצה
שלנו היו הכי בוגרים בגלל זה נתנו לנו להסתובב חופשי בלי אף אחד..!
אמרי שדיברנו עידן שאל אותנו אם אנחנו רוצות להסתובב איתו כי אהייה לו משעמם כולם
קטנים....אז ברור שהסכמנו!!!
התגלשנו יחד במגלשות היה ממש כייף!!!
באותו יום בערב לא הפסקתי לחשוב אליו...גם חששתי שאח שלי ידע אל המכתבים
האלה....ואז הוא היה הורג אותי!!!
אבל זה היה פחות איכפת לי...חשבתי מה אני יעשה כשתיגמר הקייטנה?!?!?
עכשיו שאני כותבת את הסיפור ומספרת אותו אני רואה כמה שאלות היו לי....ואף אחד לא
יכל לענות לי אליהם!!!
נשאר עוד שבוע לקייטנה....חשבתי איך לנצל את הזמן הזה...כרגיל בימים של הקייטנה
היינו כל הזמן ביחד ובטיולים הייינו...ואז חשבתי שאני לגמרי....מאוהבת!!!
כאן מתחיל הקטע העצוב של הסיפור....היום האחרון של הקייטנה בכיתי, בכיתי המון!!!
מה אני יעשה עכשיו שאני יקום בבוקר ולא יראה אותך??? מה אני יעשה???
ניסיתי לשכוח אותו!!
ואז הגיע גל פניאל...החבר החדש....אהבתי אותו מאוד!!!
אבל לא כמו עידן...גל פניאל הייתה הצעד הראשון שלי בתהליך "לשכוח את עידן" אבל זה
לא הצליח...ניסיתי לעשות הכל כדי שכל אהבתי תימסר לגל....אבל זה לא היה
ככה...ניפרדתי ממנו אחרי 4 חודשיים....כי ידעתי שאני אוהבת את עידן!!!
אחרי שידעתי שאני לא יכולה לשכוח ממנו החלטתי לא לשכוח ממנו אבל גם לא להיסחף עם
האהבה אליו...אבל גם זה לא עזר....כתבתי שיר אלי ועליו פתגמים מכתבים הכל!!!!
תמונות תליתי הכל היומן שלי הכל המחברות!!
אבל הוא לא יודע על זה כלום!!!
שנתיים עברו מאז.!!!! פגשתי אותו 5 פעמיים במשך השנתיים האלה...וכל פעם שראיתי אותו
הלב שלי התחיל לפעום כמו שבחיים הוא לא פעם...חשבתי שאני הולכת לקבל התקף לב...!
בזמן הזה סיפרתי לחברות של על עידן וכמה שאני אוהבת אותו....אבל כמובן שהם חשבו:
ילד גדול אין סיכוי סתם התלהבות על חבר של אח שלה!!!
אבל זה לא היה נכון!!!
אף פעם לא ידעתי מזה זה באמת אהבה..!
אבל עכשיו אני יודעת בדיוק מה זה...!בזכות עידן...
הי תקופה של שלושה חודשיים שלא ראיתי אותו אז טיפה שחכתי אותו ולא אהבתי אף
אחד....כשהייתי מאוהבת כל לילה הייתי חולמת על הילד הזה....למרות שהוא לא נתן אהבה
הייתי שמחה שאני מאוהבת...
אבל כשלא הייתי מאוהבת אני הרגשתי סבל גדול!!! הרגשתי כזאת בודדה...אני אפילו לא
יודעת למה!!!
לפני חודשיים לאח שלי מסיבת סיום....כיביתי לראות שם את עידן כי הוא בשיכבה של אח
שלי המסיבה שלהם הייתה גרועה!!!
אבל היה קטע מדהים שבו ראיתי את עידן....צילמתי אותו!! כי ידעתי שעכשיו אני לא יראה
אותו בכלל....הוא הולך לצבא....
באותו לילה שלאחר מסיבת הסיום חשבתי הרבה....
למה דווקא אני?? (בהתחשבות שמור כבר לא שמה עליו)
למה אני אוהבת אותו כל כך??
למה אתה עושה לי את זה?
גם ככה אין לי סיכוי אותו....לפחות הייתה נותן לי לראות אותו אבל גם זה א אפשרי כל
כך..!
אם אתה שם בשמיים יכול לעשות הכל!!!
אז אני מבקשת שתיתן לי כוח לשכוח אותו לתמיד!!!
כי אני לא יכולה לסבול כבר!!!
כל לילה אני בוכה כמו משוגעת!!
ואז נזכרתי באותם הלילות שלא הייתי מאוהבת באף אחד....לא היה לי על מי לחשוב את מי
להעריץ שהייתי מתוסכלת!!!
אבל עכשיו אני מעדיפה להיות כמו פעם!!!!
הילדה ששחכה את עידן!!!!1
רק אם הוא ידע כמה אני סובלת בגללו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
בעצם הוא לא יכול לעשות כלום....זה לא אשמתו....
עכשיו שאני כותבת את הסיפור....זה עושה לי טוב.....להוציא אצת כל מה שהייה לי
בפנים!!
יכול להיות שאהייה לי המשך לסיפור....אני אפילו מקווה שלא....ככה אני לא יזכור אותו
יותר....למרות שאני אוהבת אותו וכייף לי לחשוב אליו....
את זה כתבתי לפני חודשיים כמעט....
אבל עכשיו אני מבינה שבתוך תוכי יש לי כוח לשכוח אותו....אבל אני פשוט לא רוצה...
אני מאוהבת עד מעט הראש...אז למה להפסיק?
זה יפסק מתי שהו...והרגע אני יגיע...ביינתים...כייף לי לחשוב עליו...
במכתב הזה אני רוצה להגיד לכם.. הקוראים..!
אל תוותרו על האהבה שלכם..!!!
תילחמו עלייה..!!!
נופית...
הסיפור שאני רוצה לספר לכם עכשיו הוא סיפור אהבה אמיתי שקרה לי לפני שנתיים בחופש
הגדול בקייטנה..
זה היה כמו כל שנה שלי בחופש הגדול בקייטנה, הייתי בת 11 אז וכמו כל הילדת הקטנות
(יחסית) לא ידעתי כל כך מזה בנים...כל בן שהייתי רואה הייתי כאילו מתלהבת ממנו.
אבל כאן זה היה שונה...!
ביום הראשון לקייטנה התחלקנו לקבוצות אהבתי את הקבוצה שלי היו לי שם מדריכות חמודות
מאוד שעזרו לי להתאקלם בקבוצה וגם חברה טובה שהכרתי קראו לה מור....מור הייתה שנה
מתחתי...היא הייתה בת 10 התחברתי איתה מאוד בקייטנה...אבל באותו יום כייפי קרה לי
משהו פתאום ראיתי מדריך בגיל של גל,אח שלי (16),הוא היה חמוד ויפה... ישר שראיתי
אותו לא הפסקתי להסתכל עליו..התחלנו להכיר קראו לו עידן (שם בדוי)....וסתם
לדבר...הייתה לי תחושה מוזרה כזאת וגם למור קרה את אותו דבר מה שקרה לי....אני לא
ממש יודעת איך לקרוא לזה...כאילו שנדלקתי אליו.....אני ומור התחלנו כל הזמן לדבר
אליו ומי תשיג אותו יותר מהר...ועשינו כאילו תחרות... בימי בריכה כל הזמן היינו
איתו ...ממש נקשרנו אליו...בתור מדריך.. ככה קרה למור ולי...אבל לי קרה משהו יותר
חזק שלא ריציתי לספר אליו למור....אני ממש התאהבתי בו....אבל כל הזמן ניסיתי כאילו
להכחיש את זה למוח שלי...כי הוא ילד גדול ועוד חבר של אח שלי...למה דווקא בו....וזה
הציק לי ממש.
אחרי כמה שבועיים בערך היה לקבוצה שלנו "לילה לבן" שבו הקבוצה ישנה בקייטנה
וכל המדריכים שומרים אלינו.....החניכים היו למעטה והמדריכים למעלה והם היו באים
לראות אם אנחנו ישנים...רק אני ומור לא נרדמנו....דיברנו על עידן כמובן...ואז
חשבנו...אולי נכתוב לו מכתבי אהבה....והתחלנו לצחוק....היינו מסטולות כאלה....וסתם
התחלנו לכתוב לו דברים....אני לא חשבתי שניתן לו את זה....הערנו את כל הבנות,
וסיפרו להם על הרעיון הזה...והם עזרו לנו לכתוב כל מיני שטויות..."איזה כוסון משגע
את הגוף מנענע" ועוד כל מיני כאלה אבל היה מכתב "אישי" אחד שלי ואחר של מור אני
כתבתי בו "יש לי פיג'מה עם ללבות במיוחד בשבילך" ומור כתבה "אני פנייה בת 10 ושמחה
עם נצא לאיזה דייט" כמה צחקנו באותו לילה....אחרי שגמרנו לכתוב כתבו
האלמוניות...חחח
נתנו את זה לאיזה מדריך שייתן לעידן את כל המכתבים....אז הוא אמר אין בעיה..ראינו
דרך הרשת איך עידן קורא את המכתבים ושם אותם בקלמר שלו...או מה שזה לא אהיה..והלכנו
לישון...בבוקר קמתי אחרי כולם ואחרי שכולם שתפו פנים הלכו להתלבש אני רק
קמתי....כדי להגיע למלתחות צריך לעבור דרך המדריכים.....פחדתי שידן שם....אז בדקתי
והוא לא היה שם (כנאה חזר הביתה) אז עברתי....בחזרה מדריכה אחת אומרת לי "וואי איזה
פיג'מה יפה יש לך" אז אני כהרגלי אומרתי "תודה " מדריכה אחרת אמרה "זה במיוחד
בישבילו?" באותו רגע רצתי כמו שבחיים לא רצתי ידעתי שהוא הראה את המכתבים
לכולם.....הלכתי לספר למור....אני ומור לא ידענו מה לעשות.....כעסנו עליו...!
למה הוא עשה את זה?!? כדי לעשות לנו בושות?!?!?
כשהקייטנה התחילה והוא היה שם...לא דיברנו...הוא לא דיבר אנחנו לא דיברנו ככה שלושה
ימים, חשבתי שבחיים לא נדבר איתו יותר שהמכתבים האלה היות טעות של החיים שלי!!!!
הייתי עצובה מאוד...לא סיפרתי את זה למור... עד אותו יום חשבתי שסתם נדלקתי על
איייל כאילו סתם כזה....אבל ש"איבדתי" אותו ידעתי שזה לא היה סתם...זה היה
שונה....הרבה יותר מ "נדלקתי" יכול להיות שזה "התאהבתי"?.
ביום הרבעי הלכנו ללונה גל...כשהגענו היינו צריכים לשבת בקבוצה והמדריכה אמרה לנו
את הכללים ויכלנו להסתובב בלונה גל חופשי....עוד בבוקר אני לא זוכרת כל כך איך זה
קרה התחלנו לדבר...מור אני ועידן.
זה היה הרגע הכי מאושר שאני זוכרת...!
כל כך שמחתי!!! הוא היה צריך להסתובב עם הקבוצה שלו כי הם היו עדין קטנים הקבוצה
שלנו היו הכי בוגרים בגלל זה נתנו לנו להסתובב חופשי בלי אף אחד..!
אמרי שדיברנו עידן שאל אותנו אם אנחנו רוצות להסתובב איתו כי אהייה לו משעמם כולם
קטנים....אז ברור שהסכמנו!!!
התגלשנו יחד במגלשות היה ממש כייף!!!
באותו יום בערב לא הפסקתי לחשוב אליו...גם חששתי שאח שלי ידע אל המכתבים
האלה....ואז הוא היה הורג אותי!!!
אבל זה היה פחות איכפת לי...חשבתי מה אני יעשה כשתיגמר הקייטנה?!?!?
עכשיו שאני כותבת את הסיפור ומספרת אותו אני רואה כמה שאלות היו לי....ואף אחד לא
יכל לענות לי אליהם!!!
נשאר עוד שבוע לקייטנה....חשבתי איך לנצל את הזמן הזה...כרגיל בימים של הקייטנה
היינו כל הזמן ביחד ובטיולים הייינו...ואז חשבתי שאני לגמרי....מאוהבת!!!
כאן מתחיל הקטע העצוב של הסיפור....היום האחרון של הקייטנה בכיתי, בכיתי המון!!!
מה אני יעשה עכשיו שאני יקום בבוקר ולא יראה אותך??? מה אני יעשה???
ניסיתי לשכוח אותו!!
ואז הגיע גל פניאל...החבר החדש....אהבתי אותו מאוד!!!
אבל לא כמו עידן...גל פניאל הייתה הצעד הראשון שלי בתהליך "לשכוח את עידן" אבל זה
לא הצליח...ניסיתי לעשות הכל כדי שכל אהבתי תימסר לגל....אבל זה לא היה
ככה...ניפרדתי ממנו אחרי 4 חודשיים....כי ידעתי שאני אוהבת את עידן!!!
אחרי שידעתי שאני לא יכולה לשכוח ממנו החלטתי לא לשכוח ממנו אבל גם לא להיסחף עם
האהבה אליו...אבל גם זה לא עזר....כתבתי שיר אלי ועליו פתגמים מכתבים הכל!!!!
תמונות תליתי הכל היומן שלי הכל המחברות!!
אבל הוא לא יודע על זה כלום!!!
שנתיים עברו מאז.!!!! פגשתי אותו 5 פעמיים במשך השנתיים האלה...וכל פעם שראיתי אותו
הלב שלי התחיל לפעום כמו שבחיים הוא לא פעם...חשבתי שאני הולכת לקבל התקף לב...!
בזמן הזה סיפרתי לחברות של על עידן וכמה שאני אוהבת אותו....אבל כמובן שהם חשבו:
ילד גדול אין סיכוי סתם התלהבות על חבר של אח שלה!!!
אבל זה לא היה נכון!!!
אף פעם לא ידעתי מזה זה באמת אהבה..!
אבל עכשיו אני יודעת בדיוק מה זה...!בזכות עידן...
הי תקופה של שלושה חודשיים שלא ראיתי אותו אז טיפה שחכתי אותו ולא אהבתי אף
אחד....כשהייתי מאוהבת כל לילה הייתי חולמת על הילד הזה....למרות שהוא לא נתן אהבה
הייתי שמחה שאני מאוהבת...
אבל כשלא הייתי מאוהבת אני הרגשתי סבל גדול!!! הרגשתי כזאת בודדה...אני אפילו לא
יודעת למה!!!
לפני חודשיים לאח שלי מסיבת סיום....כיביתי לראות שם את עידן כי הוא בשיכבה של אח
שלי המסיבה שלהם הייתה גרועה!!!
אבל היה קטע מדהים שבו ראיתי את עידן....צילמתי אותו!! כי ידעתי שעכשיו אני לא יראה
אותו בכלל....הוא הולך לצבא....
באותו לילה שלאחר מסיבת הסיום חשבתי הרבה....
למה דווקא אני?? (בהתחשבות שמור כבר לא שמה עליו)
למה אני אוהבת אותו כל כך??
למה אתה עושה לי את זה?
גם ככה אין לי סיכוי אותו....לפחות הייתה נותן לי לראות אותו אבל גם זה א אפשרי כל
כך..!
אם אתה שם בשמיים יכול לעשות הכל!!!
אז אני מבקשת שתיתן לי כוח לשכוח אותו לתמיד!!!
כי אני לא יכולה לסבול כבר!!!
כל לילה אני בוכה כמו משוגעת!!
ואז נזכרתי באותם הלילות שלא הייתי מאוהבת באף אחד....לא היה לי על מי לחשוב את מי
להעריץ שהייתי מתוסכלת!!!
אבל עכשיו אני מעדיפה להיות כמו פעם!!!!
הילדה ששחכה את עידן!!!!1
רק אם הוא ידע כמה אני סובלת בגללו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
בעצם הוא לא יכול לעשות כלום....זה לא אשמתו....
עכשיו שאני כותבת את הסיפור....זה עושה לי טוב.....להוציא אצת כל מה שהייה לי
בפנים!!
יכול להיות שאהייה לי המשך לסיפור....אני אפילו מקווה שלא....ככה אני לא יזכור אותו
יותר....למרות שאני אוהבת אותו וכייף לי לחשוב אליו....
את זה כתבתי לפני חודשיים כמעט....
אבל עכשיו אני מבינה שבתוך תוכי יש לי כוח לשכוח אותו....אבל אני פשוט לא רוצה...
אני מאוהבת עד מעט הראש...אז למה להפסיק?
זה יפסק מתי שהו...והרגע אני יגיע...ביינתים...כייף לי לחשוב עליו...
במכתב הזה אני רוצה להגיד לכם.. הקוראים..!
אל תוותרו על האהבה שלכם..!!!
תילחמו עלייה..!!!
נופית...
✍️ הוסף תגובה