חלומות עזובים-8

בבוקר...........קמתי ואז................................ראיתי את אמא שלי
עומדת ומביטה בי ישר קמתי בבהלה לא הבנתי מה היא רוצה לעזאזל...היא ישר לקחה לי את
הראש ואמרה לי" רוני מחכים לך בסלון רוצה שאני יגיד לו שייכנס לחדר??" אני:"אבבבבל
מי זהה אמא??" היא לא ענתה ישר יצאה וקראה לו לעבר החדר שלי...הוא ניכנס זה
היה...שגיב...הוא התחיל לזיין לי את השכל על מה שהיה לו אתמול עם חן בלה בלה
ו...בלללללהה לא הקשבתי בכלל רק חשבתי על היום הניפלא שהיה לי אתמול.....פתאום הוא
העיר את מחשבותיי..בדפיקה על ראשי...והתחיל לצעוק לי.."זבל זה מה שאת!!!" היתסלכתי
עליו אמרתי "מה אתה רוצצה מה עשיתי??" הוא ישר התחיל לצעוק..שוב.."את בכללל לא
מקשיבה אני מספר לך על אהבת חיי ואת שקועה בחלומות הדפוקים שלך!!!" "סליחהה?? אף
אחד לא ידרר אליי ככה מובן!?! ובעיקר כשהוא בבית שלי...שגיב תקשיב לי מותק הזיבולי
שכל שלך לא מעניינים לי את הביצה השמאללייית אתה לא מבין ממזמן אנחנו כבר לא ידידים
כמו פעם אז תעשה טובה ולפחות לא תשחק אותה ידיד שלי!!!

ת'אמת?? הרגשתי ח-ר-א...מסכן איך יצאתץי עליו..אבל איןן סוף סוף הוצאתי ממני את
המטען שסחבתי כללללל השנים האלה...שתקתי..הוא שתק...שנינו שתקנו...רציתי לחנוק את
הדמעות שעלו לי על העינייחם והציפן את כל הפנים שלי...הוא לא בכה..הוא אפילו לא
היסתכל עליי הוא פשוט קם..והלך...לא אמרתי לו כלום הוא אמר לאמא שלי שלום ויצא...פה
הוא נעלם מחיי....נעלם מליבי...נעלם ממני

אחרי שעתיים קלות שחלפו בעזרת השינה שניגרמה עקב הדמעות שהציפו את מוחי.....קמתי
לצילצול הפלאפון שלי..."היתקלה הודעה חדשה.." נה נה נההההה אחח צאו לי מהחייים תנו
לי לישון...ראבק...פתחתי את ההודעה..היה רשום שם.."מלאך שלי מחר אני בא לבצפר שלך
עם ההורים שלי..הם רושמים אותייייייייי...." זה היה ע-ד-ן חיים שלי כפרוני עלייו
הוא נירשם לבצפר שלייי יש יש ישששששששש ישרר תפסתי את הטלפון של הביתתת דפקתי לו
צילצולל וישר שהוא ענה..צעקתי "מלאאאאאאאאאך שלי אני אוהבת אותךךךךךך" צחקנו
ודיברנו......ואזזזז.................................