הבלונדיני שלי..חלק י'ח

אחרי אותו ערב..לא ניסיתי בכלל לדבר יותר עם בן..וגם הוא לא איתי..התנתקנו..

אחרי השיחה שהייתה לי עם בן נשארתי כל כך פגועה..כל כך חלשה.. שלא יכולתי ללכת
לבצפר..עברו עוד יומיים מאז השיחה...יומיים קשים עברו עליי..יומיים של בכי
אינסופיי..יומיים של כאב שרק בתחילתו...ואז זה קרההה..

יום אחד ישבתי במיטה שלי בחדר..מכוסה בפוך ומסתכלת לתקרה.. חושבת..ונזכרת..או בעיקר
מנסה לשכוח...פיתום נכנס לי מישו לחדר "דניאל..?" קפצתי..נבהלתייי!! "סליחה שהבהלתי
אותך.. מצטער!!" זה היה ערן.. "זה בסדר.." עניתי... "מה קורה איתך מאמוש.? לאן
נעלמת לי? אני דואג לך!! מזה את לא עונה לטלפונים לא מתקשרת..כבר שכחת שדואגים לך
בעולם הזה??" הוא אמר ונשמע קצת נעלב...דואג.. אני מבינה אותוו..הוא ראה הכל בטח
הוא מרגיש אשם...מסכןן!! "אני יודעת שאתה דואג לי נשמה..באמת שכן..אמרתי וליטפתי את
הפנים שלו.. פשוט הייתי צריכה קצת זמן לעצמי..מבין? קצת שקט.." "כן.. תיארתי
לעצמי.." פיתום נזכרתי בבן..במילים שלו שדקרו בי כמו סכין..ישר בלב..דקירה ועוד
דקירה.. מתי כל הסבל הזה ייגמררר??? ירדה לי דמעה... "היי מותק..מה קרה נשמה שלי?
למה את בוכה? בגללו? בגלל בן? מתי תביני שהוא סתם אפס שלא שווה אותך?? מתייי???"
"כנראה שאף פעם אני לא יבין ערן..אף פעם.." "את פשוט צריכה מישו שייגן עלייך.. שלא
יפגע בך.. שיאהב אותך..." "הלוואי וזה היה כל כך פשוט כמו שזה נשמע.." עניתי לו...
"אבל זה כ-ן פשוט!!! הנה אני פה לידך..." "מ..ה?" לא הבנתי את הכוונה שלו..הוא אוהב
אותי..? "אני רוצה להגיד לך את זה כבר הרבה זמן.. אני...אני.. א..וה...ב או...תך!!"
"ערן אל תצחק עליי עכשיו..אני לי מצב רוח לבדיחות..." "באמתת!! דניאל אני אוהב
אותך!!!" "באמת..?" "כןןן..מהיום שראיתי אותך הקסמת אותי..אני פשוט מטורף עלייך!!
אני נשבעע לך באור שאני רואה שאני לא ייפגע בך בחיים ואני לא ישקר לך ולא יבגוד
בך.. פשוט אני יאהב אותך!! אני ייגן עלייך.. אני יהיה איתך..אם רק תתני לי הזדמנות
אני יהפוך אותך למלכה שלי..אני נשבעע לךך!!" שוב בכיתי..איזה מאמייי!! איזה
נשממההה!!! אבלל... "ערן אבל אתה יודע שאני אוהבת את..בן.." "כן אני יודע..אבל תתני
לי הזדמנות.. בבקשה.. תני לי הזדמנות לגרום לך לשכוח אותו..ותתני לעצמך הזדמנות
לאהוב אותי.." שתקתי..לא היה לי מה לענות..אבל בעצם.. מה יש לי להפסיד?? הרי בן כבר
מצא לו מחליפה..מה אני יתנזר עכשיו מבנים?? י'וואל אללה למה מה קרה?? "דניאל? את
איתי?" "כן..רק איתך.." אמרתי וחייכתי.."איזה חיוךךך!!" הוא ירד מהמיטה התיישב על
הברכיים שלו והסתכל אליי.. "עוד לא הצעתי לך ברשמיות..דניאל לוגסי..את רוצה להיות
חברה שלי..?" עצמתי את עיניי..והחלטתי שזההווו...פה נגמר הבכי הדמעות הכאב
הזיכרונות..פה נגמר שלב-הבן.. אני יישכח אותו לאט לאט..כ--ן!! כמו גדולה אני יישכח
אותו וייתן לעצמי להתאהב בערן..ובעזרת השם אני יצליח..לקחתי נשימה ארוכה
ואמרתיי.."כן..אני מסכימה.." "מה?? באמתתתת???" כן..באמת ערנוש..באמת.. אבל דיר
באלקק אם אתה לא מקיים הבטחות שמעת?? אני לא רוצה לבכות יותר..." "אין בעיההה!!! מה
שתרצי בשבילך נשמה שליייייייייייייייייי!!!" הוא הרים את קולוו... ואז הוא התקרב
לנשק אותי.."ועוד דבר.." עצרתי אותו באמצע ה"כמעט נשיקה" הוא הסתכל עליי מופתע..
"אני צריכה זמן.." אמרתי..עדיין כמה שאני רוצה לשכוח אני צריכה להבין שאני לא ישכח
אותו ביום אחד.. לקחת הכלל ל-א-ט!! כל החיים לפניי... "אין בעיה חיים שלי.. בשבילך
ה=כ=ל!!" אמר וחייך אליי את החיוך המקסים שלו והעיניים שלו נצצו.. "תודה
ערנוש..באמת תודה!!" אמרתי.. "שנייה אחתתת... אייייי..." "מה קרההה??" "לא מאמי..
שום דבר מיוחד.. פשוט הברכיים הלכו ליי!! חח..." אמר והתיישב לידי על המיטה...
חייכתי אליו..אל חבר שלי... " אני יכול חיבוק?" הוא שאל במבט התמים שלו שתמיד שיגע
אותייייייי... "אולייי..." עניתי.. "אני חושב שאני ייקח את הסיכון.." ואז הוא חיבק
אותי לחיבוק ארוך ארוך..בסופו של החיבוק הוא הרחיק אותי ממנו קצת.. ונשק לי בעדינות
על השפתיים.. נשיקה אמיתית..נשיקה אוהבתת... רק שפתיי על שפתיו..ככה היינו במשך כמה
דקות.. עד שהייתי עייפה מאוד.. התנתקתי ממנו ושכבתי על המיטה.. הוא כיסה אותי נישק
אותי על המצח ואמר לי.."לכי לישון מלאך שלי..אני יישאר פה לשמור עלייך.." "תודה
נשמה שלי..תודה..." אמרתי והרגשתי איך עיניי נעצמות.......

וכך..שידו החלקה של ערן מלטפת לי את השיער שכבתי לישון..

והפעם ידעתי שאני יכולה לישון בשקט.. יש מי ששומר עליי.....