המר שבמתוק/חלק ב'

בעודי חושבת על טל.. דפיקה קלושה מעוררת אותי ממחשבותי..

המורה פותחת את הדלת ושם עומד...

טל! מה הוא עושה כאן? רגע הוא עם תיק...

וראיתי אותו בוקר... אז למה הוא בא רק עכשיו?

"המורה אני מצטער על האיחור.. אבל פשוט חשבתי שאני לו מד בכיתה המקבילה ועד שהמורה
שם קראה ת'שמות... הבנתי שאני שייך לכאן.."

"טוב טל תשב.. תבחר לך מקום"

הוא התיישב ליידי......הייתי בהלם... למה דווקא לידי???

כל הזמן הוא היה מתרחק ממני... הוא התיישב לידי.. כ"כ שמחתי...

אבל לא הראתי כ"כ ת'שמחה לא רציתי שיחשוב שאני מתלהבת...

המשכתי להעתיק מהלוח את תרגלי החשבון המשעממים...

"נו בובה מה חדש.?" "הכל בסדר..." פלטתי בקלילות.. 'בובה?!'

הוא לא סובל אותי!!!!!!!! מה קרה פתאום?? במשך כל השעה לא דיברתי איתו.. לא היה על
מה

היה צילצול להפסקה והלכתי ללוקר ... הביה"ס שלנו עשיר כזה אז יש לנו לוח פתיחה
דיגיטלי עם קודים בלוקר.. (הצעקה האחרונה..) אני מנסה כל מיני קודים ולא נפתח לי!1
שכחתי ת'קוד משנה שעברה....

לפתע אני מרגישה מישו מחבק אותי במותניים... ומחרמן אותי בבטן...

ישר העפץתי אותו ממני... יא סו....... והסתובבתי.. זה היה טל...

מה יש לו היום? שיגעון חולף? חסרות בנות בביה"ס?

ישר עצרתי ת'מילים שלי.... לא הוא סוטה.. אבל מה הוא רוצה?

"הנה ככה..." הוא לחץ קוד מסויים ופתח לי ת'לוקר!!! "מאיפה אתה יודע ת'סיסמא שלי?!"
"אם לוחצים 00 כאילו מוחקים חלק מהקוד והחצי השני צריך להיות מהקוד שלך... אז לחצתי
0028.. ו28 זה התאריך לידה שלי.. לא ידעתי סתם ניסיתי.."הוא אמר.. "פסדר תודה
נשמה.." אמרתי קלות... "בואי להפסקה.. אני בחוץ" אמר ויצא

הכנסתי ת'ספרים ללוקר ויצאתי.... לא ראיתי אותו באופק.. חיפשתי ופתאום ראיתי את
חברה שלי מתחרמנת עם מישו בפינה.. הלכתי לכיוונה.. רציתי לאחל להם מזל"ט .. על
החברות!!

אני מתקרבת ולא מאמינה.. מנסה להתקרב עוד ולראות שאני טועה.. הדמעות עולות לי
בעיינים... זה טל!!1

***************************

המשך בפרק הבא