המציאות- חלק ג'

לפתע היה ציצול בפלאפון שלי רציתי לענות כדי שאף אחד לא ייתעורר בבית עניתי וזה
היה...עומר אהובי..

הוא: "נסיכה שלי ישנת??"

אני: "לא נשמה שלי..עדיין לא"

הוא: "יופי אני רומצה לשאול אותך משהו..."

אני: "מה מאמי, תשאל.."

הוא: "מחר את רוצה להוא איתי לסרט??"

אני: "בכייף באיזה שעה??"

הוא: "8 וחצי..מתאים לך נסיכה שלי??"

אני: "מתאים חיים שלי בטח.."

הוא: " אני יבוא לאסוף אותך.."

אני: "אתה יודע איפה אני גרהה??"

הוא: "בטח שכן..את גרה בביניין של אוראל.."(אוראל היה שכן שלי...אבל איך זה שבחיים
לא ראיתי את עומר??)

אני: "טוב בסדר וחצי תיהיה אצלי.."

ככה ניגמרה השיחה אחרי איזה 40 דקות השעה היייתה כבר 04:30 ואני הייתי גמורה
מעייפות רציתי פשוט לצלול למיטה וחלום על הנסיך שלי..

למחרת קמתי בשעה 3 בצהריים ושמתי לבב שאין לי מה ללבוש..ישר היתקשרתי לנועה ואמרתי
לה "נועל'ה מותק בואי איתי לקניון?? אני צריכה לקנות בגדים להיום בערב" והיא ענתה
לי "אמ..סבבה אבל מה יש היום בערב??" אמרתי לה שאני ועומר יוצאים והיא באה אליי
אחרי חצי שעה הזמנו מונית ויצאנו..הגענו לקניון היסתובבנו בחנויות בתיקווה למצוא לי
משהו יפה להערב..עד שמצאתי..חולצה טורקיז עדינה כזאת עם קשירה והיא ארוכה
בבטן...וג'ינס של לי קופר 2 צמידים עם אבנים לבן טורקיז..שרשרת קולר עם תליון לב
בצבע לבן-כסף..ואז שגמרנו את מסע הקניות ישבנו בארומה..הזמנתי אייס שוקו..פיתאום
מישהו בא מאחוריי ומכסה לי את העיניים שאלתי "מי זה??" חשבתי שזאת נועה שחזרה
מהקופה אחרי שהיא הביאה את השוקו שלי ואז הסלט שלה.." אבל מתברר שזאת לא הייתה
נועה...זה היה.....................................