אני ואחי חלק ז'

לאאאאאאאאאאאא!!!!!!!!! אלללללל תעשיייי אתתתתת
זההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

מישו צעק מפתח החדר.. אבל זה כבר היה מאוחר מידי..... התעלפתי.

התעוררתי בבית החולים. פתחתי את העיינים והבנתי שהייתי במצב מאוד קשה. כשהתרגלתי
למקום והבנתי איפה אני, התחלתי לצעוק על מי שהיה בחדר. צרחתי והשתוללתי..:
"למה?????????!!!!!!!!!1 למה הצלתם אותיייייי.???.!! בשביל מההה?????!! כדי שאני
אסבול בחיים

המטורפים האלה???.!!!! אם התאבדתי סימן שיש לי סיבהה!!1111"

צעקתי והשתוללתי, וניתקתי את המכשירים. רציתי לקום משם ולברוח. לא יודעת לאן. ניסו
להזריק לי זריקת הרגעה כי ממש השתוללתי.

התנגדתי, והשתוללתי, הרבצתי לרופאים, לאחות, למי שהיה בחדר. הפכתי את המיטה, בעטתי
בדברים, במכשירים, ובכוח הצליחו להזריק לי את הזריקה. אולי בזריקה היה גם חומר
הרדמה, אני לא יודעת. אבל לאחר כמה רגעים הרגשתי חולשה ועייפות, ונרדמתי לשנת
ישרים. ישנתי חזק.פתאום אני מרגישה שפתיים מוכרות נוגעות בשפתי. ריח מוכר. ניסיתי
לפתוח את עיני אבל הוא הניח את ידיו הרכות על עייני מעט בחוזקה ולא נתן לי לפתוח
אותן. ניסיתי להדוף אותו מעלי אבל הוא המשיך לנשק אותי. לא יכולתי להזיז אותו מעלי.
נורא רציתי כבר שזה יגמר. הריח היה מאוד מוכר. הנשיקה, כאילו חויתי אותה פעם. פתאום
מגע השפתיים התנתק משלי, ואז גם היד שעל עיני. פתחתי את עיני ולא היה אף אחד בחדר.
קמתי מהר, ויצאתי החוצה. חיפשתי את הריח של מי שנישק אותי. התקרבתי כאילו "בטעות"
לגברים שהיו במסדרון כדי לחפש את הריח ההוא. פתאום אני מריחה אותו.... את הריח
ההוא.. הממכר... הסתובבתי, וראיתי את.....