אהובי אני קיימת!!!!/חלק א'

היי , קוראים לי אור ואני בת 12.

הסיפור שלי מתחיל 5 שנים אחורה. ילד מדהים עובר במסדרון ביה"ס ופתאום אני מתחילה
להרגיש אליו משו..... פירפורים בבטן בזמן שהוא עובר.... מההתחלה ויתרתי. אני הייתי
המכוערת של החבר'ה, זאתי שתמיד עליה יורדים בכיתה.... ויתרתי לא היה לי אפילו
סיכוי.

אמרתי לעצמי המון פעמים.. אור את קטנה כולה כיתה ב' זה יעבור זה סתם התרגשות כיי את
רואה מישו יפה... אבל מצד שני אני לומדת איתו כבר שנתיים ועד אותו רגע לא הרגשתי
אליו כלום.

ובאותו רגע שהוא עבר במסדרון והתרגשתי, כמה שאני שונאת ת'רגע הזה. רגע מקולל. למה
התאהבתי בילד זבל כמוך למה??

עברה שנה.. ולאט לאט גילתי שכמעט כל בנות הכיתה מאוהבות בך. עכשיו באמת לא היה לי
סיכוי. לא ידעת שאני אוהבת אותך.

היית ילדה שהיא הייתה הכוסית של הכיתה. היא היית דיסלקטית. ואני כמו חברה טובה
ישבתי וכתבתי לך מכתב והיא העתיקה אותו בכתב ידה ושמה לך בתיק. כתבתי לה מכתב יותר
יפה מזה שכתבתי לעצמי. הוא אני ישבתי בשולחן והוא ישב ליידי..... היא ישבה בשולחן
אחר קרוב אלינו. אני התכופפתי ורציתי לשים לו בתיק את המכתב שלי. היא כבר שמה.
הילדה התעצבנה עליי "נו אור איזה רעעה!!!!!! מה את שמה לו עכשיו בתיק...? " משחקים
של קטנים... מי בגיל שלנו היום היה שם מכתב אהבה בתיק..? מילא

פתאום נפל לי העיפרון מהשולחן.. התגלגל לעבר התיק שלך.... היא שניה לא הסתכלה..
הבנתי שזה הרגע לשים לך את המכתב.. גילגלתי ת'עיפרון יותר קרוב לתיק שלך והתכופפתי
עם המכתב....

**********

המשך בפרק הבא.

למי שקורא ת'סיפור.... אי יודעת שהוא משעמם אבל לדעתי המקום הכי טוב לפרסם אותו זה
באתרהזה....

תודה לכל מי שקורא.. אור