שניצי ושניצה - חלק ג'

כאשר הגעתי לאילת התחלתי לשלם על מה שאמרתי לילה לפני...

בשלוש וחצי בצהריים כאשר הייתי בחדר אהובי שלח לי הודעה שאנחנו צריכים לדבר ושאלך
למקום שקט כדי שתהיה לנו פרטיות.

ישר אמרתי לעצמי בלב שזהו,אנחנו הולכים להיפרד.פשוט הרגשתי את זה בכל איבר בגופי אך
עדיין קיוויתי שאני טועה ושלא יהיה כך.

לצערי הרב,לא טעיתי...ירדתי ללובי של המלון ואז הוא התקשר אליי...אני זוכרת את השעה
והתאריך במדוייק...ה - 25 במאי,בשעה שלוש שלושים וארבע בצהריים.

לעולם לא אשכח את המילים שהוא אמר לי:"זוכרת מה אמרת לי אתמול בערב?"ואני עוד לפני
שהתחלתי להסביר שלא התכוונתי ושאני אוהבת רק אותו פשוט בכיתי כי ידעתי שהוא כועס
ופגוע...אז הוא המשיך לדבר ואמר לי:"אחרי מה שהיה אתמול,הכל נגמר מבחינתי.בבקשה ממך
כדי לא להקשות עלינו אל תתקשרי אליי ואל תשלחי לי הודעות".

באותו רגע,כולי הייתי מלאה בדמעות והרגשתי נורא...החזקתי את הראש בשתי הידיים ולא
ידעתי איך להמשיך הלאה כשאנחנו כל כך רחוקים ואין לי הזדמנות להסביר לו שרק אותו
אני אוהבת.

לאחר שניתקנו,נכנסתי לחדר ורק בכיתי...חשבתי לעצמי שאני חייבת לעלות על האוטובוס
הראשון בחזרה לבית רק כדי להחזיר את אהובי.

אך ידעתי שאין זה אפשרי מאחר וצריך לתת לו להירגע.

כמובן שכל החופשה באילת נהרסה לי...כל רגע רק בכיתי והתבודדתי עם עצמי בים או
בבריכה כאשר אני שומעת שירים עצובים ורק בוכה.

באותו יום שנפרדנו,אז בערב כתבתי לאהוב שלי מכתב שבו הסברתי לו כל מה שאני מרגישה
וברגע שסיימתי לכתוב אותו הוא שלח לי הודעה ובה הוא כתב שאם אני רוצה להיפגש
כשאחזור מאילת כדי להיפרד יפה,אז הוא מסכים.

שוב הדמעות באו לעיניים והפעם לא יכולתי להתאפק...הרמתי את הטלפון וחייגתי
לאהובי..כמו עוד שיחה רגילה אך בעצם ידעתי שזו השיחה האחרונה.

כמה בכיתי באותה שיחה...הרגשתי שקשה לו...הבחנתי בזה שהלב של אהובי נשבר וניסיתי
להבהיר לו שאם הוא רק רוצה אז אני ישר באה אליו אך הוא לא רצה.הוא ביקש שאשמור על
עצמי ואהנה באילת.

רק מהזיכרון של אותו יום אני מתחילה לבכות כי זה באמת היה אחד מהימים הקשים בחיי...

כאשר חזרתי מאילת,הבאתי לו את המכתב אך הוא לא היה מסוגל להגיב...

רק כעבור כמה ימים התחלנו לדבר דרך האייסי במחשב אך עדיין הוא היה מאוד קריר
כלפיי...

לא הצלחתי להירדם כמעט בכל לילה שעבר ורק רציתי לפגוש שוב את אהובי היפה אך הוא לא
רצה.הוא חשב שזה רק יקשה עלינו.

לאחר שבועיים בערך,הוא אמר שהוא סולח לי על מה שעשיתי אך עדיין הוא לא מוכן לחזור
כי נפגע יותר מידי.

שמחתי שהוא סלח לי אך כאב לי ששלי הוא כבר לא יהיה יותר...

לאחר שלושה שבועות מאז הפרידה,התחלתי להתיידד עם חבר טוב שלו...