הכל בגלל החברות-חלק י'ז

**בדיוק חזרתי מאילת.....היה שולטטטט ביותר חחחח**

טוב אני ממשיכה..איפה עצרנו? אה כן...

"תקשיב לי עכשיו ותקשיב לי טוב טובבבבבבב אתה עושה נכל דבר עניין שלם כולה רציתי
לדעת איך הייתי ילדותית זה לא יהרוג אותך אם תגיד לי איך ואיפה הייתי ילדותית אני
מבטיחה לך...חוץ מזה שאני ישתפר!!!" אמרתי

"לירון אי לא רוצה איתך יותר קשרררר מה את לא מבינה הקטע שהיה לנו היה ונגמררררר
זהווווו" הוא צעק

"מתן אתה קשרת אותי אליך נקשרתי אליך מה אתה לא מבין אתה אשם בזה!"

"אה ימצחיקה את מאשימה אותי עכשיו?? מה אני אשם שאת נקשרת לאנשים מהר מדי בעיה שלך
אני את הקשר שלנו סיימתי לא חייב לך כלווםםםםם יותר!"

"מי אמר שאני רוצה להמשיך איתך קשר?" שיקרתי

"את רוצה לדעת למה התנהגת בילדותיות בשביל שנמשיך בקשר לא?" הוא ענה בחוסר בטחון
מוחלט.

החלטתי שאני הולכת לקטול אותו על כל הצעקות...

"מי רוצה בכלל להיות איתך בקשר ידפוק חחחחחחחח באמת חשבת שאני רוצה להמשיך איתך
בקשר?? חחח מה פתאום אני רוצה לדעת את זה בשביל לא לעשות טעויות בעתיד נראה לך שאני
רוצה להמשיך איתך? יש הרבההה דגים בים אתה כולה עוד דג ואני הולכת למצוא כריש אמיתי
אני מיוחדת כמוני יש רק אחת!!"

"אז אם יש כמוך רק אחת ואני סתם דג אז עזבי אותיי בשקטטט לא רוצה לשמוע ממך יותר"
הוא צעק

"לך תזדיין גם אני לא רוצה לשמוע ממך כלום."

אחרי שתיקה ארוכה ואחרי 5 צעדי התרחקות הרגשתי שהדמעות חונקות אותי והתחלתי
לבכותתתתתתתת

אין לי מושג כמה בכיתי נראה לי שעה שעתיים...ברחתי לקטע של הסלעים בחוף
ונרדמתי...הייתי רק אני הפלאפון שלי הים הגלים החול והסלעים..

בבוקר שהתעוררתי..ראיתי 17 שיחות שלא נענו ו 9 הודעות.....

הסתכלתי ברשימת שיחות שלא נענו..היו הרבה:

*יעל

*מורן

*שרון

*חן

*אמא

*אורנה (אחותי)

*עומר

*בר

*יעל

*מני

*מאור

*מיטל

*שי

*גיא

*עומר

*יעל

*בר

וגם 9 הודעות:

-"לירון איפה את עם מי את עכשיו ישרמוטה?"- ^מורן^

-"זונה שלי יפה חח סתם בובה איפה את אני מתגעגעתת"- ^יעל^

-"לירונוש את בסדר לאן נעלמת לנו?"- ^חן^

-"לירון,מה קורה? איפה את? למה ברחת? קרה משו? מתן?"- ^עומר^

-"לירון איפה את?"- ^בר^

-"לירונוש מה קורה? התעוררת? חברים שלך אמרו שקרה לך משו? הכל בסדר?" ^אמא^

-"לירון אני צריכה לדבר איתך דחף תקשרי אליי שאת קמה"- ^אורנה^

-"מה את דפוקה? איפה את?"- ^שי^

-"נמאס לי כבר כל הזמן בורחת עם הבנים איפה את עכשיו?"- ^שרון^

לא רציתי לשמוע מאף אחד...אבל בכל זאת...יצאתי והלכתי לכיוון המקום שלנו..

"איפה היית עכשיו ועם מי? מה לא נאה לך לענות לי??" שאלה אותי שרון..

"נמאס לי ממך עזבי אותייייייייייייייי" צעקתי

"טוב מ את דפוקה את לא רואה שהיא לחוצה ועצבנית את עוד נטפלת אליה?" התעצבן עליה
עומר וחיבק אותי

"זונה שלי איפה היית??? חיפשתי אותךך" אמרה יעל וחיבקה אותי חיבוק גדוללל

כולם באו חיבקו אותי ושאלו אותי שאלות חוץ מ3...

מורן שרון וחן.....

התיישבנו לאכול ארוחת בוקר...

"לירוני יפיופה בואי איתי שניה לשירותים" ביקשה ממני חן

"טוב"

הלכנו לשירותים ובדרך חזרה אני והיא התחלנו לדבר..

"לירון אם אני יספר לך משו את לא תעלבי ולא תגידי שסיפרתי לך?"

"לא"

"טוב...אז את יודעת שמתן ואביטל מתנהגים כמו חברים?"

"זתומרת?" שיחקתי אותה ראש קטן

"זתומרת הם כל הזמן מתנשקים ומתחרמנים.."

"אה סבבה"

"את לא נעלבת?"

"מה פתאום..שיהיה למתן בכיף עם אביטל לא אכפת לי ממנו.."

"אז למה ברחת אתמול?"

"סתם הייתי עם חברה שלא ראיתי הרבה זמן" ש=י=ק=ר=ת=י

"ואיפה היא הייתה אחר כך?" חן התחילה לחקור

"סתם היא הלכה"

"אההה סבבה.."

אחר כך סיימנו לאכול והלכנו לשחות...

מתן הרים את חן ושחה עם מורן בקיצר ניסה לגרום לי לקנאות....

ואחר כך...אחר כך קרה המשו שהכי לא ציפיתי שיקרה...הכי פחדתי שיקרה...הכי לא רציתי
שיקרה....