הכל בגלל החברות-פרק יג
פרק י'ג
---------
**סורי שאני לא כתבת מהר פשוט ההורים החרימו לי תאינטרנט(מעצבנים!!)
אבל אני נכנסת מחברות רק כי אני אוהבת אותכם ואוהבת לכתוב חח**
אזזזז....
"מה המצב?"
ישר לפי הקול ידעתי שזה מתן.
"מתנוששש מה איתך? מאיפה אתה מתקשר? איך בפולין?"
"וווווואוווו כמה שאלות במכהה...הכל בסדר איתי..אני מתקשר מיוחד כי רציתי להגיד לך
שלום ולשמוע את הקול שלך..ובפולין סבבההה"
"איזה יופיייי...עוד 3 ימים אתה חוזר?"
"כן..טוב נשמה אני חייב לנתק השיחות כאן לא חינם.."
"טוב..ביי מותק.."
עבר הזמן...הוא חזר...יששש:)) והגיע היומולדת שלי ה2 לאפריל..
הלכנו לחורשה (החורשה הייתה המקום הקבוע של כולנו..) וראיתי את מתן...
ה"מזל טוב" שהוא זרק לי היה עלוב ביותר...הוא בקושי התייחס אליי באותו יום..
"מה קרה הוא בקושי מתייחס אליך?" שאלה מורן
"עזבי אותו...הוא רק חזר מח"ול" אמרתי
"בטח.." סינננה מורן
"לא נורא" אמרתי לעצמי "היום בערב במסיבה שלי הכל יהיה בסדר"
הגיע הערב..כל הידידים שלי והחברות שלי באו..מתן ועומר היו הדיג'יים...
כמה שניסיתי להתקרב למתן באותו יום לא הצליח לי...הוא דחה את ההתקרבות שלי.
במסיבה נכח בן דוד שלי-רועי.
הוא ומתן ישבו ודיברו כל הערב...
היה נמאס לי לראות אותם מדברים אז סיננתי להם.."מה אתם מכירים?"
שניהם הסתכלו עליי כאילו נפלתי ממאדים..
אחרי כחצי שעה אמר רועי שהוא חייב ללכת..
ירדנו אני,מתן,רועי וחברתי יעל למטה.
רועי ראה שפניו של מתן נפולות לכן סינן לו "אל תדאג יהיה בסדר,תחייך!" ונתן לו כפה
קטנה...
יעל ליוותה עוד קצת את רועי (ובדרך הייתה ביניהם נשיקה) ואז היא חזרה למסיבה וסיפרה
לי...
מאותו רגע שמתן ואלמוג נפרדו כידידים מתן כמעט ולא התייחס אליי וכל הכעס שלו בא
לידי ביטוי שנגמרה המסיבה...
המסיבה נגמרה ב3 בבוקר וידיד שלי הציע שנשאר עוד שעה ונשחק.
"אחי בוא נשאר" אמר עומר למתן
"עזוב אין לי כוח אני רוצה ללכת הביתה"
"נו מה אתה דפוק בשבילה בוא נשאר"
"עומר עזוב אותי אין לי כוח!! אני יורד למטה לשים את הדברים"
שמעתי את השיחה ונורא נורא נפגעתי ממתן.
אחר כך מתן עלה בשביל להגיד לעומרי לרדת ולהפרד מכולם.
הוא נפרד גם ממני..אמר לי שלום..הוא נתן לי חיבוק ונשיקה.
חבל שלא ידעתי שהנשיקה הזאת תהיה הנשיקה האחרונה..
~~המשך יבוא~~
---------
**סורי שאני לא כתבת מהר פשוט ההורים החרימו לי תאינטרנט(מעצבנים!!)
אבל אני נכנסת מחברות רק כי אני אוהבת אותכם ואוהבת לכתוב חח**
אזזזז....
"מה המצב?"
ישר לפי הקול ידעתי שזה מתן.
"מתנוששש מה איתך? מאיפה אתה מתקשר? איך בפולין?"
"וווווואוווו כמה שאלות במכהה...הכל בסדר איתי..אני מתקשר מיוחד כי רציתי להגיד לך
שלום ולשמוע את הקול שלך..ובפולין סבבההה"
"איזה יופיייי...עוד 3 ימים אתה חוזר?"
"כן..טוב נשמה אני חייב לנתק השיחות כאן לא חינם.."
"טוב..ביי מותק.."
עבר הזמן...הוא חזר...יששש:)) והגיע היומולדת שלי ה2 לאפריל..
הלכנו לחורשה (החורשה הייתה המקום הקבוע של כולנו..) וראיתי את מתן...
ה"מזל טוב" שהוא זרק לי היה עלוב ביותר...הוא בקושי התייחס אליי באותו יום..
"מה קרה הוא בקושי מתייחס אליך?" שאלה מורן
"עזבי אותו...הוא רק חזר מח"ול" אמרתי
"בטח.." סינננה מורן
"לא נורא" אמרתי לעצמי "היום בערב במסיבה שלי הכל יהיה בסדר"
הגיע הערב..כל הידידים שלי והחברות שלי באו..מתן ועומר היו הדיג'יים...
כמה שניסיתי להתקרב למתן באותו יום לא הצליח לי...הוא דחה את ההתקרבות שלי.
במסיבה נכח בן דוד שלי-רועי.
הוא ומתן ישבו ודיברו כל הערב...
היה נמאס לי לראות אותם מדברים אז סיננתי להם.."מה אתם מכירים?"
שניהם הסתכלו עליי כאילו נפלתי ממאדים..
אחרי כחצי שעה אמר רועי שהוא חייב ללכת..
ירדנו אני,מתן,רועי וחברתי יעל למטה.
רועי ראה שפניו של מתן נפולות לכן סינן לו "אל תדאג יהיה בסדר,תחייך!" ונתן לו כפה
קטנה...
יעל ליוותה עוד קצת את רועי (ובדרך הייתה ביניהם נשיקה) ואז היא חזרה למסיבה וסיפרה
לי...
מאותו רגע שמתן ואלמוג נפרדו כידידים מתן כמעט ולא התייחס אליי וכל הכעס שלו בא
לידי ביטוי שנגמרה המסיבה...
המסיבה נגמרה ב3 בבוקר וידיד שלי הציע שנשאר עוד שעה ונשחק.
"אחי בוא נשאר" אמר עומר למתן
"עזוב אין לי כוח אני רוצה ללכת הביתה"
"נו מה אתה דפוק בשבילה בוא נשאר"
"עומר עזוב אותי אין לי כוח!! אני יורד למטה לשים את הדברים"
שמעתי את השיחה ונורא נורא נפגעתי ממתן.
אחר כך מתן עלה בשביל להגיד לעומרי לרדת ולהפרד מכולם.
הוא נפרד גם ממני..אמר לי שלום..הוא נתן לי חיבוק ונשיקה.
חבל שלא ידעתי שהנשיקה הזאת תהיה הנשיקה האחרונה..
~~המשך יבוא~~
✍️ הוסף תגובה