הכל בגלל החברות-חלק י'*B*o*B*a
***השתדלתי לכתוב מהר אבל קיבלתי עכשיו איזה מכה רצינית בקשר למתנוש שילי אז היה
לי קצת קשה...בובות...משהו אחד אני רוצה להגיד לכן...אף פעם אבל אף פעם אל תסתכלו
בקנקן...רק במה שיש בו...אתן לא מבינות עכשיו...תבינו בסוף...בינתיים...תהנו בובות
שלי..***
מי שפתחה לי את הדלת הייתה שרון...
"שרון מה את עושה פה?"
"שמעתי שאת עצובה אז רציתי לבוא לנחם אותך גם.."
הסתכלתי על מורן במבט של בוז..
אחר כך לקחתי אותה שניה לחדר..
"מורן הבטחת לי!! הבטחת לי שנהיה לבד ונדבר!! למה הזמנת גם אותה?"
"סיפרתי לה והיא רצתה לבוא מה אני יעשה?"
"רציתי שנדבר לבד..."
כל כך כאב לי...כבר אז הרגשתי שהיא לא אמיתית כל כך...
לא עברו שתי דקות ונשמעה עוד דפיקה בדלת...
לא חשבתי שיכולות להיות עוד הפתעות...
הפעם זאת הייתה חן...יואו תזמיני גם את ראש הממשלה חשבתי לעצמי...
"יאללה עכשיו יוצאיםםם לעשות חיים ולהתחיל עם כוסונים" אמרה מורן
"עזבי לא מתאים לי" אמרתי
"את יוצאת איתנו" לקחה אותי שרון והלכנו להסתובב במרכז המסחרי..
שכחתי לספר לכם משהו על עצמי...כשאני בוכה או עצובה אני נראית הכיי
יפה..(אווווווווף איזה מבאס זה...מה אסור לי להיות שמחה ולהראות הכיייי יפה?
חיחי..אני עדיין יפה אבל חחח)
הקיצר כמה שהייתי עצובה התחילו איתי מלא...אבל ל-א התייחסתי.
בערך בשעה 12 קיבלתי צלצול!!
זה היה היפה שילי!!!
"הא מתן מה המצב?"
"סבבה מה קורה?"
"בסדר"
"יש מצב רואים אותך היום?"
"לא יודעת בוא למרכז המסחרי"
"בואי את אליי"
"הסתכלתי במבט מתחנן לבנות שנלךך"
"אני לא הולכת" אמרה מורן
"אני מצטערת אני לא יכולה לבוא לבד תבוא אתה"
"בסדר אני יבוא"
"יששש הוא יבוא" אמרתי לעצמי
אחרי 15 דקות קיבלתי עוד טלפון..שוב מתן
"לירון נשמה תבואי את אליי אני משלם לך ולחברות שלך על מונית וגם על כרטיס לסרט"
שוב הסתכלתי עליהם במבט כה מתחנן..
"לא רוצה ללכת עד שם!" אמרה שרון
"אני מצטערת שוב...בבקשה תבוא אתה"
"טוב"
אחרי 20 דקות קיבלתי שוב טלפון...ושובבב מתן..
"לירון יש מסיבה תבואיייי אני משלם לך על מונית עד אליי כרטיס לסרט ואחר כך למסיבה"
כל כך התחננתי בפניהן...אבל מה שקיבלתי היה "לאאאאאאאאא!!"
כל כך התאכזבתי...
"מתן תשמע אני מצ.." לא סיימתי את המשפט ומורן חטפה לי את הטלפון ואמרה לו "היא לא
באה וזהו ביי!!" וניתקה לו.
"מה עשית?!"
"מה שהייתי מריכה לעשות יאללה שיילך זה"
התקשרתי אליו והתנצלתי מאוד ואמרתי לו שנדבר מחר..הוא הסכים ואמר ביי ואיחל לי לילה
טוב...
עבר שבוע...
הייתה מסיבה והתארגנו ללכת אליה...
ירדתי למטה והתחלתי להתקדם למורן...
פתאום ראיתי מכונית...היא נעצרה לידי...
הסתכלתי טוב...
ומהמכונית יצא.....
~~בנות אתן קוראות את זה אבל אף אחת לא תסבול את מה שאני סבלתי ואמן שלא תסבלו
ככה!! לכם קל לקרוא...אבל אין לכם מושג איזה קשה זה לשבת ולהזכר ולכתוב את כל
זה...אבל אני מתאמצת...כי אני אוהבת לכתוב...~~
ביי בפרק הבא...והוא לא יהיה האחרון...יש עוד...
לי קצת קשה...בובות...משהו אחד אני רוצה להגיד לכן...אף פעם אבל אף פעם אל תסתכלו
בקנקן...רק במה שיש בו...אתן לא מבינות עכשיו...תבינו בסוף...בינתיים...תהנו בובות
שלי..***
מי שפתחה לי את הדלת הייתה שרון...
"שרון מה את עושה פה?"
"שמעתי שאת עצובה אז רציתי לבוא לנחם אותך גם.."
הסתכלתי על מורן במבט של בוז..
אחר כך לקחתי אותה שניה לחדר..
"מורן הבטחת לי!! הבטחת לי שנהיה לבד ונדבר!! למה הזמנת גם אותה?"
"סיפרתי לה והיא רצתה לבוא מה אני יעשה?"
"רציתי שנדבר לבד..."
כל כך כאב לי...כבר אז הרגשתי שהיא לא אמיתית כל כך...
לא עברו שתי דקות ונשמעה עוד דפיקה בדלת...
לא חשבתי שיכולות להיות עוד הפתעות...
הפעם זאת הייתה חן...יואו תזמיני גם את ראש הממשלה חשבתי לעצמי...
"יאללה עכשיו יוצאיםםם לעשות חיים ולהתחיל עם כוסונים" אמרה מורן
"עזבי לא מתאים לי" אמרתי
"את יוצאת איתנו" לקחה אותי שרון והלכנו להסתובב במרכז המסחרי..
שכחתי לספר לכם משהו על עצמי...כשאני בוכה או עצובה אני נראית הכיי
יפה..(אווווווווף איזה מבאס זה...מה אסור לי להיות שמחה ולהראות הכיייי יפה?
חיחי..אני עדיין יפה אבל חחח)
הקיצר כמה שהייתי עצובה התחילו איתי מלא...אבל ל-א התייחסתי.
בערך בשעה 12 קיבלתי צלצול!!
זה היה היפה שילי!!!
"הא מתן מה המצב?"
"סבבה מה קורה?"
"בסדר"
"יש מצב רואים אותך היום?"
"לא יודעת בוא למרכז המסחרי"
"בואי את אליי"
"הסתכלתי במבט מתחנן לבנות שנלךך"
"אני לא הולכת" אמרה מורן
"אני מצטערת אני לא יכולה לבוא לבד תבוא אתה"
"בסדר אני יבוא"
"יששש הוא יבוא" אמרתי לעצמי
אחרי 15 דקות קיבלתי עוד טלפון..שוב מתן
"לירון נשמה תבואי את אליי אני משלם לך ולחברות שלך על מונית וגם על כרטיס לסרט"
שוב הסתכלתי עליהם במבט כה מתחנן..
"לא רוצה ללכת עד שם!" אמרה שרון
"אני מצטערת שוב...בבקשה תבוא אתה"
"טוב"
אחרי 20 דקות קיבלתי שוב טלפון...ושובבב מתן..
"לירון יש מסיבה תבואיייי אני משלם לך על מונית עד אליי כרטיס לסרט ואחר כך למסיבה"
כל כך התחננתי בפניהן...אבל מה שקיבלתי היה "לאאאאאאאאא!!"
כל כך התאכזבתי...
"מתן תשמע אני מצ.." לא סיימתי את המשפט ומורן חטפה לי את הטלפון ואמרה לו "היא לא
באה וזהו ביי!!" וניתקה לו.
"מה עשית?!"
"מה שהייתי מריכה לעשות יאללה שיילך זה"
התקשרתי אליו והתנצלתי מאוד ואמרתי לו שנדבר מחר..הוא הסכים ואמר ביי ואיחל לי לילה
טוב...
עבר שבוע...
הייתה מסיבה והתארגנו ללכת אליה...
ירדתי למטה והתחלתי להתקדם למורן...
פתאום ראיתי מכונית...היא נעצרה לידי...
הסתכלתי טוב...
ומהמכונית יצא.....
~~בנות אתן קוראות את זה אבל אף אחת לא תסבול את מה שאני סבלתי ואמן שלא תסבלו
ככה!! לכם קל לקרוא...אבל אין לכם מושג איזה קשה זה לשבת ולהזכר ולכתוב את כל
זה...אבל אני מתאמצת...כי אני אוהבת לכתוב...~~
ביי בפרק הבא...והוא לא יהיה האחרון...יש עוד...
✍️ הוסף תגובה