הכל בגלל החברות-פרק א'*B*o*B*a
אני קוראת כאן מלא סיפורים,היו שרגשו אותי,היו שגרמו לי לחייך ולצחוק,היו שבכיתי
בגללם,והיו גם סתם.מחלקם למדתי לאהוב את החיים,מחלקם למדתי את לקח החיים.
שלי לא שונה במיוחד מכל השאר,אבל עדיין שונה איפשהוא...מהסיפור שלי למדתי את הלקח
הכי גדול של החיים שלי,ובדרך הכי קשה...
חלק מהפרטים יהיו אמיתיים וחלק לא-לתשומת ליבכם.
*****************************************
יום שבת,חופשת פורים החלה,אני וחברות שלי החלטנו ללכת למסיבה.
קיבלנו הזמנה לאיזה מסיבה ואמרנו שנלך אליה,בכל זאת נשמעה מסיבה ששווה ללכת ולהתאמץ
בשבילה.
הלכנו אני-לירון,מורן,שרון וחן.
רקדנו ונהננו מאוד...
בשעה 2 וחצי בערך החלטנו לצאת החוצה,להתאוורר ולעשן איזה סיגריה.
יצאנו וישבנו בחוץ
ניגשה אלינו חבורה ושתיים מהם באו אליי.
"ילדה בת כמה את?"
"14" אמרתי
"את 14?"
לא עניתי
"טוב תני טלפון,כתובת משהו.."
שתקתי.
פתאום,החלו השתיים האלה ועוד שתיים לעשות מסביבי מעגל בעודם שרים
"כת השטן,כת השטן,אכלנו חתול שחור,שתינו חתול לבן עכשיו נהרוג אותך.."
בהתחלה צחקתי כי חשבתי שהם צוחקים אחרי הכל פוריםםם...
לאט לאט הם סגרו עליה מעגל ואני נורא נבהלתי והתחלתי לנסות לברוח..
הם לא נתנו לי לכן צעקתי מישהו בא.
אחרי בירור מעמיק הבנתי שהוא אחד מהמארגנים של המסיבה,קראו לו מתן.
רצתי אליו וחיבקתי אותו,הוא היה שם כשהיה לי רע.
אחרי כמה דקות,בערך בשעה 4 שמעתי שהקבוצה של הילדים חטפו מכות,על מה שהם עשו לי.
הראש של המכות היה מתן.
היינו צריכים כבר ללכת-המסיבה נגמרה.
לא הלכנו ברגל אלא נסענו בהסעות.
ההסעה של ראשון לציון הייתה מפוצצת ולא היה מקום,ועל המזל שלי אני נתקעתי בלי מקום
(וזה תמיד קורה לי!!)
"מה אני יעשה?" שאלתי.
פתאום שמעתי קול "בואי שבי עליי"
זה היה מתן.
בהתחלה הססתי,אחרי הכל אני בקושי מכירה אותו.
"את עולה?" שאל מתן
החיוך היפה שלו לא נתן לי להגיד לא.
"כן" אמרתי עליתי והתיישבתי עליו.
במשך כל הנסיעה ישבנו ודיברנו צחקנו וחייכנו.
הגענו הביתה (אווווווווווף איך לא רציתי שזה יקרה!!)
אמרתי למתן ביי (עם נשיקה בלחי) ולא פספסתי את ההזדמנות לחייך ולהגיד לו שנורא
נהנתי ולהביא לו עוד נשיקה :))) שולטת שכמותי (חח סתםם..)
הוא הלך הביתה ואני וחברות שלי גם.
"הגזמת" אמרה מורן
"כן יש לך חבר" אמרה שרון.
"כן אבל מה זה קשור לא היה לי מקום לשבת." אמרתי.
"תפסיקי לירון,נדלקת עליו נכון?" שאלה מורן
"לא!" אמרתי בכעס.
"אל תשקרי" אמרה שרון.
שתקתי,מה אני יכולה כבר להגיד.
יום אחרי,זה היה יום ראשון,קיבלתי טלפון..
"הלו?" אמרתי
"לירון?" נשמע קול מהעבר השני של הקו..
הקול היה של....
✍️ הוסף תגובה