Enjel- פרק 8

סליחה שלא כתבתי הרבה זמן, פשוט לא הייתי בזמן האחרון באינטרנט.

אז הנה ההמשך בפניכם:

'אני אבחר..' אמרה לעצמה לין בהיסוס. 'אני אעשה את המשימה שנתנו לי. כלומר... שאני
ואחותי...'

'את ואחותך לא תחזרו להיות מה שהייתן פעם.' אמר כל נוסף בראשה של לין.

'כן...' לין נאנחה. 'זאת הדרך היחידה להציל את אמא, לא?'

'בשביל למצוא את הנשמה התאומה שלה, זאת הדרך היחידה.'

'אבל מה זה קשור להשלמת המשימה?'

'זה מראה האם את יכולה להסתדר עם משימות קשות, שיש במציאת הנשמה התאומה... המשימה
שלך, עוזרת לאחותך במשימה שלה.'

'במה? ומה המשימה של אחותי?'

'זאת לא אוכל להגיד לך.'

'מי אתה?' פתאום לין נזכרה לשאול. מי הוא הקול שמתערב במחשבותיה.

"אני?" לפתע הופיע בחדר נער יפה בצורה בלתי רגילה, שלבוש כמו הסטן. "אני המדריך
שלך."

"המדריך שלי הוא הסטן?!" נבהלה לין.

"כן, אין מה לעשות. אני הוא המדריך שלך." התקדם אליה בחיוך. "כמו שלכולם יש שם, גם
לי יש שם. סיורן. ואם תרצי וגם אם לא, אני הסטן שלך. מתפקד גם בתור המלאך שלך. אני
יכול להגיד לך את כל מה שאת רוצה לדעת. גם... מה המשימה של אחותך."

"באמת?" קראה לין. "אבל... אבל אסור..."

"אף אחד לא יידע שאת יודעת." התקרב אליה סיורן. "השרינים הם לא מתוחכמים כמו שהם
נראים."

"שרינים?!"

"אלה שאחראים על משימות שבני תמותה רוצים להשלים." תירגם לה סיורן. "את יכולה לדעת,
אבל אסור לך לגלות שאת יודעת!"

"אני לא אגלה, באמת. רק תספר לי."

"אחותך צריכה להתחבר עם בעל עיניים נוגות. כלומר, היא צריכה להתחבר עם רועי, מהכתה
שלה, וכך לשכוח מתומס. ורועי בעצם... הוא ה..."

"לין, את ערה?" נכנסה סבתא לחדר. סיורן תוך שנייה נעלם.

"אה... בדיוק עמדתי להירדם, סבתא."

"בעמידה?" סבתא ניענעה את ראשה. "באמת לין, לכי לישון. מחר את צריכה להתעורר."

"טוב. לילה טוב סבתא."

"לילה טוב."

לין נרדמה מיד, כי היא לא ישנה כל הלילה. אבל בחלום, סיורן הופיע.

"היי לין." הוא צחקק. "אני יודע איך לעזור לך להשלים את המשימה שלך."

"איך?" שאלה לין.

"שתי." הוא הגיש לה בקבוק שקוף, עם נוזל אדום שהעלה אדים של חום.

"מה זה?"

"אל תשאלי כלום, רק תשתי את זה."

"לא! אני לא אשתה!" קראה לין. "לא סיורן! זה רעל! אני בטוחה!"

"זה לא רעל."

"אז מה זה?"

"זה יעזור לך להשלים את המשימה שלך."

לין בחנה את הנוזל הזה עוד כמה דקות, ואמרה: "הנוזל הזה לא מוצא חן בעיני."

"שתי!!!" הוא כבר התחיל לאבד את הסבלנות. "אין לנו הרבה זמן! את עוד מעט מתעוררת!
לא תצאי מהחלום הזה בלי לשתות את זה!"

לין הרגישה כלואה. היא רצתה לצאת. היא הייתה חייבת להתעורר מהחלום!

"שתי!!!!!!!!!!!!" הוא צרח.

לין עצמה את עיניה חזק חזק, וציוותה על עצמה: "כשאני אפתח את עיני, אני אתעורר
מהחלום! כשאני אפתח את עיני, אני אתעורר מהחלום!"

לין פקחה את עיניה. היא באמת התעוררה. היה חשוך לגמרי, והיא שמעה את ציוצי
הציפורים. לין שכבה וציוותה על עצמה לא להירדם.

למזלה סיורן לא הגיע לדבר איתה, והיא שכבה בשלווה.

_

"בוקר טוב." נכנסה סבתא שלהן לחדר, כשהגיע הבוקר. היא פתחה את הטריסים. אנג'ל
התעוררה לאט לאט, מתמתחת ומפהקת פיהוק עם צליל פעמונים.

"היא כל כך יפהפייה." חשבה עליה לין באהבה. 'כל כך יפה.'

"בנות, בואו לאכול ארוחת בוקר."

הבנות נכנסו למטבח, ואכלו ארוחת מלכים: ביצי עין עם עגבניות חתוכות, מלפפונים
חתוכים, ולשתיה חלב חם עם דבש.

הבנות תמיד אהבו לאכול אצל סבתא, כי היא תמיד נתנה להן אוכל טעים ובריא.

"מה שלום אמא ואבא?" שאלה לין.

"אה..." גמגמה סבתא. "היום אני אקח אתכן מבית הספר, וניסע לבקר את אמא בבית
החולים."

"יופי!" קראה אנג'ל. "אני מתגעגעת אליה!"

"גם אני." חייכה לין. שתי הבנות היו מאוד מרוצות.

לין נכנסה להתקלח ראשונה, שם חיכה לה סיורן. לין ממש נבהלה.

"סיורן..." היא לחשה. "מה אתה עושה כאן?"

"שתי את זה." הוא הגיש לה את הבקבוק עם הנוזל האדום. "תאמיני לי, זה לא יזיק לך.
אני מבטיח לך."

"אני לא שותה את זה!" היא נתנה לו את הבקבוק חזרה.

"הפסד שלך." הוא אמר. "זה יעזור לך מאוד להשלים את המשימה שלך . בלעדיו, בקושי
תצליחי להשלים את המשימה ואמא שלך תמות!"

"לא! היא לא תמות!"

"היא כן!" קרא סיורן. "שתי את זה כבר!!!!!!!!!"

"תשבע ברוע שלך סיורן, תשבע, שלא יאונה לי מזה כל רע."

"אני נשבע." הוא שם את ידו על לבו.

"אני לא מאמינה לך כי סטנים תמיד משקרים."

"איך שאת רוצה. " הוא אמר ונעלם.

לין נכנסה למקלחת ופתחה את המים על מים קרים, והם היו... אדומים ורותחים!

"סיורן!!!!!!!!!!" צרחה לין בחוזקה. "סיורן!!!!!!!!!!!!!!!!"

"שתיייייייייייייייייי!!!!!!!!!!!!" הוא צרח. "שתיייייייייי!!!!!!! זה טעים, זה
בטעם תות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!"

"לא!!!!!!!!!!!!!!!!" טיפה אדומה מהנוזל נכנסה לגרונה. היא נחנקה ופשוט התמוטטה על
הרצפה. סיורן חייך בסיפוק, ונכנס לגופה של לין.

לפני שאנג'ל וסבתא יראו אותו. המים במהירה התחלפו למים רגילים, סבתא ואנג'ל נכנסו
לחדר האמבטיה.

"לין!" קראה אנג'ל. "לין!" היא ניערה אותה.

לין קמה באיטיות, ונעמדה. "את בסדר?" שאלו אותה השתיים בבהלה.

"כן." היא אמרה באיטיות, כשהבעה מוזרה על פניה. "טוב מתמיד."

המשך יבוא...