Enjel-פרק 6

וואי וואי... היי חבר'ה מה המצב?

אל תשאלו (הייתי חייבת להוסיף את זה) איזה טיול שנתי מטריף!

מיום חמישי ב-7 וחצי בערב עד יום שישי ב-9 ומשהו בבוקר טיול נגבי במדבר.

מדרונות תלולים... צוקים... מהמם! התארחנו במאהל בדואי וראינו את הזריחה...

טוב מסכנים רוצים כבר לקרוא את הפרק אז הנה בבקשה:

"מייקל?" אנג'ל ולין שאלו פה אחד.

"כן, זה אני." הוא ניער מכותנו הלבנה 'מעט' אבק, שכיסה את כל רצפת החדר, ועורר
שיעולים בקרב הבנות.

"מה זה כל האבק הזה?" שאלה אנג'ל והתעטשה.

"כלום... כלום... רק כמה שעות טיסה." הוא מלמל. "אבל זה לא מה שחשוב עכשיו. אני
חייב למסור לכן מידע, שניסיתי לברר אותו כל היום. בגלל זה לא הייתי."

"מידע על... אמא?" שאלה אנג'ל.

"בדיוק. אני אסביר לכן עכשיו: אתן צריכות למצוא את הנשמה התאומה של אמא שלכן. לכל
אחד יש נשמה תאומה. הנשמה התאומה יכולה להיות כל דבר. למשל, הנשמה התאומה שלי היא
גמל. זה נשמע ממש לא הגיוני, אבל אלוהים בחר לשים לי את הנשמה התאומה הכי מקורית
שיש... גמל...."

"טוב, הבנו, אבל במה זה בדיוק עוזר?" שאלה לין בחוסר סבלנות.

"מה שקורה, הוא שכל נשמה היא או נשלטת, או שולטת, או גם וגם. הנשמות התאומות שולטות
זו על זו. יש מצבים שאחת שולטת על אחרת, ומצבים ששתיהן שולטות אחת על השניה. אני כל
היום ביררתי אם הנשמה של אמא שלכן היא נשלטת או שולטת, ומתברר שהיא נשלטת על ידי
נשמה אחרת, והיא חולה בגלל שהנשמה האחרת חולה. צריך למצוא את הנשמה התאומה שלה
ולהבריא אותה."

"אבל איך נמצא אותה?" שאלו הבנות בייאוש.

"אתן צריכות לחפש מחוץ לעולם. בשביל זה, אתן צריכות לצאת מגדר הדמיון, ההגיון של
המוח, שקולט גבול מסויים של הגיון, בשביל לצאת לעולם אחר. אתן צריכות לקבל אישור
משר החוץ, ובשביל האישור הזה..."

"משר החוץ?" שאלו בפליאה.

"לא של קנדה... של המלאכים."

"אה..."

"בשביל לקבל את האישור שלו, צריך למלא משימות שנותנים לכן."

מייקל הוציא קלפים מכיס כותנתו והחל לערבב אותם.

"הלו, זה לא הזמן למשחק קלפים." אמרה לין בציניות.

"זה לא סתם קלפים, זה קלפי המשימות שלכן. כל אחת תקח ביד החלשה שלה קלף, ותקרא את
המשימה שכתובה מאחורה. אסור לכן לגלות את המשימות אחת לשניה."

"למה?" שאלו פה אחד.

"את זה תשאלו את אלוהים. לי אין מושג. אבל אם תגלו, לא תוכלו להגשים את המטרה שלכן
לעולם. כלומר... אמא שלכן לא תבריא אם תגלו את זה אחת לשניה. את המשימות חייבים
למלא בשביל שזה יצליח."

"כלי כלות." אמרה לין. "אני יכולה לעמוד בכל משימה."

"עוד נראה." מייקל הושיט ללין את הקלפים, שתיקח אחד. לין לקחה.

היא קראה אותו. הבעת הביטחון שה ייתה לה על הפנים מקודם נמוגה, והיא החווירה. "אני
לא יכולה לעשות את זה." היא לחשה."לא יכולה..."

המשך יבוא...

(תגובות אליי אליי)