2 אחים אהבה אחת

הכל התחיל ביום הולדת שלי.. נכנסתי לבית וכולם קפצו עליי.. ושרו שירים.. הייתי קצת בהלם שלא סיפרו לי על המסיבה ואז ראיתי אותך.. יושב שם בצד וכשבאתי לומר לך שלום נתת לי כזה חיבוק שאני לא ישכח בחיים ואמרת לי מזל טוב לא יודעת מה קרה לי אבל מאותו רגע הרגשתי כלפיך משהו.. משהו שעוד לא הרגשתי כלפי אף אחד!! במשך 7 חודשים אהבתי אותך.. באמצע היה לי חבר ונפרדנו בגלל שלא יכולתי כבר.. להתנשק איתו ולחשוב עליך, לדבר איתו ולבכות עליך..... אבל אתה לא רצית אותי.. אמרת שאני קטנה.. נפגעתי ממך נפגעתי מאוד אבל המשכתי לחיות..... כל הזמן הזה הייתי קשר עם אחיך. ולא הכרנו אישית..רק דרך האינטרנט. הוא היה מספר לי מה עשית, עם מי היית.. והיה נותן לי תקווה להמשיך הלאה.. עד שנפגשנו.. פתאום ראיתי את אותו ילד.. אתם כ"כ דומים.. באופי וביופי ומשהו גרם לי להמשך אליו.. לאחיך! והוא- הוא רצה לשחק.. והוא די הצליח. הוא כבש את ליבי - הלב שהיה שלך והוא שיחק בנשמתי- אותה נשמה שחיכתה רק לך.
הוא פגע והרס... וטען את ההפך אמר שאני פגעתי ואני הרסתי.. לא יודעת מה יש לי מהמשפחה שלך! כאילו מין אובססיה.... נמאס לי כבר! באמת שנמאס. לפעמים אני חושבת את מי אני רוצה באמת אם אותך או את אחיך ואני לא יודעת..... כי את אחיך רציתי- רק בגלל שהוא דומה לך....
אולי המכתב הזה ישאר איך שהוא ולא תקרא אותו אף פעם.. אבל אם אי פעם תקרא אותו תעשה לי טובה ותפנים כל מילה ומילה ובאמת שאני מרגישה כלפיך משהו.. משהו חזקקקקקקקקקקקק!!!!! ואם הגעתי למצב שרציתי את אחיך כי הוא הזכיר לי אותך ויכולתי להמשיך להיות איתו ולא המשכתי אז יש לזה סיבה- אני אוהבת אותך! ורוצה רק אותך!! ולאהבה אין גיללללל באמת שאין!!!!!!!!!!!!!