ה_י_ל_ד ה_מ_ו_ש_ל_ם....

בחופש הגדול שלפני כיתה ו' ממש בימים האחרונים התקשרו אלינו והודיעו שמחר נבוא
לב"יס לחזרות לטקס שיהיה ביום הראשון ללימודים. וניצלו את פגישות אלו כדי לספר לנו
שלמרות שזו תהיה שנה אחרונה בב"יס היסודי בא אלינו ילד חדש בשם ספיר. אני אישית
חשבתי שזה עוד ילד מכוער וחסר חשיבות והשם לא היה ממש מתאים לבן...וזה היה נשמע
כאילו הוא הולך להיות הסיוט של הכיתה.....שיהיה.

הגיע היום הראשון ילדי הטקס, כלומר ילדי הכיתה שלי היו בחולצות לבנות כולם היו
נרגשים ולא האמנו שאנחנו הכי גדולים. זה היה היום בציפיתי לו יותר מכל.

כל כיתה ישבה ברגליים משולבות על הרצפה בחצר בשורות ארוכות עד הסוף הכיתות היו
ממוינות לפי הסדר מכיתות א' עד כיתות ו' ורק הכיתה שלנו ישבו מלפנים על ספסל ארוך
ואז ראינו אותו-את ספיר. הוא נראה כמו הדבר הכי מדהים בעולם- הוא היה גובה לא נמוך
ולא גבוה לא שמן ולא רזה עם עיניים חומות כמו דבש שיער חום בהיר עם ג'ל וקוצים
בתסרוקת יפה וקולית שמעולם לא ראינו מכנס מדליק עד הברכיים וחולצת טריקו מהממת עם
תיק ב"יס אדום-שחור. הייתי מופתעת וישר כל הבנות הוקסמו. כשעלינו למעלה לכיתות
הכיתה הייתה מסודרת כשהילדים יושבים שניים שניים וכמו תמיד הילד הקטן והחכמולוג של
הכיתה-אלון היה מנומס והציע לספיר בלי ביישנות לשבת לידו. והם ישבו מאחורי ולידי
ישבה הילה חברתי הטובה שמעתי את אלון מסביר לספיר מי הוא כל ילד ושמתי לב גם שספיר
שם עליי עין...זה היה מדהים! ואז באיזה שהו רגע המורה שרה העבירה את ספיר ואלון
קדימה. אחר כך ספיר הסתכל עליי במבט שתפס את עיניי בכוח ובחוזקה המבט הזה נמשך חמש
דקות..זה היה פשוט מבט שהקסים אותי ומעולם לא קרה לי כזה דבר עם בן אחר-מעולם. ואז
במשך הזמן כולם שמו לב שהוא גם חכם מאוד וטוב בלימודים. הוא היה ג'נטלמן. היו לו את
כל הדרישות. עד היום אני אוהבת אותו וזה לא הולך להשתנות בקרוב...