יותם
<body>
אני כבר כמעט חצי שנה מחכה לרגע בו אני אוכל לכתוב כאן באתר על הסיפור שלנו..
על הסיפור שלי ושלך..
אבל רק חיכיתי לדעת את הסוף..
אז הכל התחיל כמו חלום..
חלום שבחיים לא חשבתי שיקרה לי ..
שמישהו יתאהב בי..
וכן זה קרה..
כמו איזה פנטזיה מושלמת הכרתי אותך..
בהתחלה היו המבטים האלו כל כך חודרניים כל כך חושניים..
מושכים..
לפחות את תשומת הלב..
הלב שלי..
שאז לא הבין מה זאת אהבה..
לאט לאט.. התחלנו להיפגש.. קצת פה קצת שם..
אני חייבת לציין שעד היום כבר חצי שנה אחרי הקשר שלנו אני לא מסוגלת להבין אותך..
אתה בנאדם.. לא ברור..:)
בכל אופן היינו נפגשים ואז פשוט היה לי נמאס מהרמזים האלו..
השתיקות המביכות האלו בינך לביני..
החוסר ודאות המתח ששרר באויר כל פעם שהשפתיים שלך נגעו לי על הלחי..
הפרפרים בבטן לא הפסיקו להתעופף..
עד שדיי נימאס.. הגיע הזמן להיות רציניים..
באתי אלייך בעקבות המידע שאריאל העביר..
ופשוט שפכתי את הלב.. ואתה .. כמו כל בחור ביישן.. הסמקת.. ואישרת את התשובה......
אני ? אני הייתי בהלם... בהלם שמישהו ירצה אותי..
בהלם שסוף סוף הניצוץ הזה ניצת גם בלב שלי..
ועוד שזה היה הדדי.. הייתי בשמיים.
התחלתי להבין על מה כולם מדברים שהם מדברים על אהבה.
יותם אתה לא יודע כמה זה הפך לי את החים לטובים...
הכרתי איתך עולמות שלא הכרתי..
הכרתי את הביישנות שלך לעומק..
וגם איתי נשמה שלי היית ביישן..
ב4 לאוגוסט 2001
הייתה הנשיקה הראשונה שלנו..
משום מה ידעתי שמשהו הולך לקרות..
אבל לא יכלתי להצביע על זה..
אתה חיכית לי עם חיוך שלך מרוח מאוזן לאוזן..
מתחת לעץ.. בדשא הגדול..
אתה בטח כבר לא זוכר או לא יודעת מה..
אתה ביקשת את הרשות שלי..
ואמרת לי שמתי שאני אהיה מוכנה.. אז שאני "אומר לך"..
ישר הבנתי שזה משפט שמאפין אותך..
כי זה כ"כ מתאים ליותם לומר את זה..
ונתתי לך נשיקה רכה על השפתים....
והיא הייתה קסומה..
ואז לאט לאט שלב שלב בהדרגתיות זה נמשך והיו היפוכים והיה לי כל כך כיף..
והרגשתי כל כך מאוהבת וכל כך בשמיים.. בזכותך,
בזכות אדם שנתן לי אהבה שלא נתנו לי אף פעם..
חודש לאחר מכן.. ב30 לאוגוסט.. ניפרדנו.
שבועיים..שלמים של כאב וחוסר סיפוק עצבנות.. ויאוש.. כאב לב ..כאב של אהבה.
האמת שאם לא הייתי באה ופותחת איתך בשיחה..
אני מניחה שלא היית אומר כלום עד שהיית מתפוצץ..
לא נתת לי סיבה למה אתה הולך להיפרד ממני..
חוץ מזה שאמרת.. שלא מתאים לך..
ומפה השלמת לי שלושת רבעי מעגל.. הרבע האחרון היה לי חסר..
חסר כ"כ עד ש..סחבתי אותו איתי חצי שנה..
חצי שנה שלמה אתה אצלי בזיכרון וזה כאילו קרה אתמול..
היום חצי שנה אחרי הכל.. אני קצת יותר חכמה..
ויודעת למה ניפרדת ממני.. לא ממך כמובן.. אותך אני לא אעז לשאול..
אבל חבר שלך דאג לומר לי.. לאחר מחשבות רבות..
שאולי פחדת כי זה נהיה יותר ויותר רציני..
וזה נהפך לרציני בינינו.. כי עובדה שנקשרתי אלייך..
ויותם אני מכירה אותך.. מקרוב מאד..(אירוני ואירוני ביותר.. מכל המובנים)
ואני מאמינה שזאת הייתה הסיבה.. ואני חושבת שזאת סיבה מוצדקת..
בכל אופן רציתי לפרסם את הסיפור שלנו פה..
כי זה הסיפור שלנו שלי ושלך..
ואת הקסם שבו אני בחיים לא אשכח
אתה בנאדם קסום..שונה..בגלל זה התאהבתי בך..
נכון שהסיפור לא מופיע כאן במלואו כי אם הייתי רושמת כל מה שגרמת לי להרגיש..
לא הייתי מסיימת.. לא היום לפחות..
יותם.. כמה מילים לי אלייך......
היית האהבה הראשונה שלי..
הנשיקה הראשונה שלי.. הבחור הראשון שהיה הכל בשבילי.. פשוט הכל...
אהבתי אותך פעם ותמיד אוהב..
מכל בחינה שהיא..
אני שמחה סוף סוף להרים את הראש ולומר אני ממשיכה הלאה..
עכשיו אני יכולה להמשיך לשרטט לי מסלול..
ואני בטוחה שאת שלך.. המשכת לשרטט ללא דאגה..
שלך באהבה.. מי שאוהבת אותך תמיד..
אביטל
</body>
אני כבר כמעט חצי שנה מחכה לרגע בו אני אוכל לכתוב כאן באתר על הסיפור שלנו..
על הסיפור שלי ושלך..
אבל רק חיכיתי לדעת את הסוף..
אז הכל התחיל כמו חלום..
חלום שבחיים לא חשבתי שיקרה לי ..
שמישהו יתאהב בי..
וכן זה קרה..
כמו איזה פנטזיה מושלמת הכרתי אותך..
בהתחלה היו המבטים האלו כל כך חודרניים כל כך חושניים..
מושכים..
לפחות את תשומת הלב..
הלב שלי..
שאז לא הבין מה זאת אהבה..
לאט לאט.. התחלנו להיפגש.. קצת פה קצת שם..
אני חייבת לציין שעד היום כבר חצי שנה אחרי הקשר שלנו אני לא מסוגלת להבין אותך..
אתה בנאדם.. לא ברור..:)
בכל אופן היינו נפגשים ואז פשוט היה לי נמאס מהרמזים האלו..
השתיקות המביכות האלו בינך לביני..
החוסר ודאות המתח ששרר באויר כל פעם שהשפתיים שלך נגעו לי על הלחי..
הפרפרים בבטן לא הפסיקו להתעופף..
עד שדיי נימאס.. הגיע הזמן להיות רציניים..
באתי אלייך בעקבות המידע שאריאל העביר..
ופשוט שפכתי את הלב.. ואתה .. כמו כל בחור ביישן.. הסמקת.. ואישרת את התשובה......
אני ? אני הייתי בהלם... בהלם שמישהו ירצה אותי..
בהלם שסוף סוף הניצוץ הזה ניצת גם בלב שלי..
ועוד שזה היה הדדי.. הייתי בשמיים.
התחלתי להבין על מה כולם מדברים שהם מדברים על אהבה.
יותם אתה לא יודע כמה זה הפך לי את החים לטובים...
הכרתי איתך עולמות שלא הכרתי..
הכרתי את הביישנות שלך לעומק..
וגם איתי נשמה שלי היית ביישן..
ב4 לאוגוסט 2001
הייתה הנשיקה הראשונה שלנו..
משום מה ידעתי שמשהו הולך לקרות..
אבל לא יכלתי להצביע על זה..
אתה חיכית לי עם חיוך שלך מרוח מאוזן לאוזן..
מתחת לעץ.. בדשא הגדול..
אתה בטח כבר לא זוכר או לא יודעת מה..
אתה ביקשת את הרשות שלי..
ואמרת לי שמתי שאני אהיה מוכנה.. אז שאני "אומר לך"..
ישר הבנתי שזה משפט שמאפין אותך..
כי זה כ"כ מתאים ליותם לומר את זה..
ונתתי לך נשיקה רכה על השפתים....
והיא הייתה קסומה..
ואז לאט לאט שלב שלב בהדרגתיות זה נמשך והיו היפוכים והיה לי כל כך כיף..
והרגשתי כל כך מאוהבת וכל כך בשמיים.. בזכותך,
בזכות אדם שנתן לי אהבה שלא נתנו לי אף פעם..
חודש לאחר מכן.. ב30 לאוגוסט.. ניפרדנו.
שבועיים..שלמים של כאב וחוסר סיפוק עצבנות.. ויאוש.. כאב לב ..כאב של אהבה.
האמת שאם לא הייתי באה ופותחת איתך בשיחה..
אני מניחה שלא היית אומר כלום עד שהיית מתפוצץ..
לא נתת לי סיבה למה אתה הולך להיפרד ממני..
חוץ מזה שאמרת.. שלא מתאים לך..
ומפה השלמת לי שלושת רבעי מעגל.. הרבע האחרון היה לי חסר..
חסר כ"כ עד ש..סחבתי אותו איתי חצי שנה..
חצי שנה שלמה אתה אצלי בזיכרון וזה כאילו קרה אתמול..
היום חצי שנה אחרי הכל.. אני קצת יותר חכמה..
ויודעת למה ניפרדת ממני.. לא ממך כמובן.. אותך אני לא אעז לשאול..
אבל חבר שלך דאג לומר לי.. לאחר מחשבות רבות..
שאולי פחדת כי זה נהיה יותר ויותר רציני..
וזה נהפך לרציני בינינו.. כי עובדה שנקשרתי אלייך..
ויותם אני מכירה אותך.. מקרוב מאד..(אירוני ואירוני ביותר.. מכל המובנים)
ואני מאמינה שזאת הייתה הסיבה.. ואני חושבת שזאת סיבה מוצדקת..
בכל אופן רציתי לפרסם את הסיפור שלנו פה..
כי זה הסיפור שלנו שלי ושלך..
ואת הקסם שבו אני בחיים לא אשכח
אתה בנאדם קסום..שונה..בגלל זה התאהבתי בך..
נכון שהסיפור לא מופיע כאן במלואו כי אם הייתי רושמת כל מה שגרמת לי להרגיש..
לא הייתי מסיימת.. לא היום לפחות..
יותם.. כמה מילים לי אלייך......
היית האהבה הראשונה שלי..
הנשיקה הראשונה שלי.. הבחור הראשון שהיה הכל בשבילי.. פשוט הכל...
אהבתי אותך פעם ותמיד אוהב..
מכל בחינה שהיא..
אני שמחה סוף סוף להרים את הראש ולומר אני ממשיכה הלאה..
עכשיו אני יכולה להמשיך לשרטט לי מסלול..
ואני בטוחה שאת שלך.. המשכת לשרטט ללא דאגה..
שלך באהבה.. מי שאוהבת אותך תמיד..
אביטל
</body>
✍️ הוסף תגובה