סיפור אהבה אישי שלי חלק ב'!

הגענו! היינו איתם כל ערב שישי עד 5 בבוקר!

באיזשהו שלב נכנסו למכונית של אחד החברים שלו והתחלנו להתנשק ולהתמזמז מאיזה 1 וחצי
עד 5 . סוף סוף זה התגשם. אני וא' התנשקנו פעם ראשונה הייתי מזה מאושרת ומאוהבת כי
לא מספיק אהבתי אותו איזה חצי שנה בערך סוף סוף אנחנו ביחד!

נפרדנו בנשיקה כמו בסרטים ואחרי כמה ימים הוא וחברים שלו באו אלינו.

נפגשנו איתם ואחרי כמה זמן שוב היינו באוטו מצאנו את עצמנו מתנשקים אבל היינו רק
איזה שעה ביחד לא משהו רציני.כי הם היו צריכים לזוז.

יום למחרת אחד החברים שלו דיבר איתי ואמר לי שא' לא רציני והוא לא רוצה אז שאני
ירפה ממנו לפני שאני יפגע אז הרפתי. אבל לפני רק התקשרתי לא' לוודאות שזה באמת נכון
למה לא יכולתי לוותר כל כך מהר על האהבה שלי! הסתבר שזה נכון ולא לקחתי את זה רציני
מדיי. האסימון נפל לי יום אחרי שהתפרצתי בבכי ליד החברה הכי טובה שלי ואמרתי לה למה
זה חייב להיות ככה! רק שתדעו שעד היום הזה 6.2.04 אני אוהבת אותו!!! והאהבה שלי
לעולם לא תיעלם ככה אני חושבת לפחות. הוא היה הבן אדם הכי יפה! הוא היה מצחיק והוא
היה רומנטי וזה מה שאני אוהבת אצל בנים. הוא היה נשקן טוב ואני נהנתי מכול רגע
שהייתי איתו ביחד נהנתי מכול רגע שדיברנו בטלפון! אני אוהבת אותו כבר מהחודש ה10 של
שנה שעברה! יענו 2003 שזה יוצא כבר עוד מעט חצי שנה! אני לא יודעת מה לעשות עכשיו
אני רק מחכה שיבוא מישהו חדש שאני יהיה איתו כי אני רוצה לשכוח אותו ולא
מצליחה.ואני מנסה! מה לא ניסיתי אני פשוט לא מצליחה הוא חרוט על ליבי וזה ישאר ככה
עוד הרבה זמן. אנחנו כבר לא מדברים דרך אגב רק אתמול הוא שלח לי הודעה ודיברנו קצת
אבל בכלל אנחנו לא מדברים!!!

אני מתגעגעת אליו ואני רק רוצה להיות איתו כל הזמן, אני כל הזמן מדמיינת אותי איתו
ואני בוכה. אני תמיד שמה שירים שאהבנו ואני בוכה. אני בוכה כל הזדמנות שיש לי. זה
טוב בשבילי. זה מוציא הכול. אם רק הוא היה יודע מה אני מרגישה בשבילו!

חברות שלי אומרות שהוא מרגיש אליי גם משהו. אבל אם הוא עדיין מרגיש משהו למה הוא לא
זה שעושה את הצעד הראשון.