החלום שהתנפץ עם בואה של האמת

חלמתי כל כך הרבה לפני שסיפרתי לך את האמת...

לא שמתי לב שהכול משתנה...ובעת שינוי

העלים מזמן נשרו ואני לא שמתי לב-כל השקרים לעד נעלמו ואני רציתי להמשיך להתאהב.

באותו היום המיוחל התרגשתי מאוד,רעדו לי הרגליים,הלב איים להתפוצץ מהדפיקות.ורציתי
כבר שלך להיות.

קיוויתי לרגע שנהיה רשמית יחד.ושנתחייב.אבל כמו שאמרת אתה בן אדם לא החלטתי ובהחלט
צדקת.

כל כך יחלתי לרגע הזה.מצויין..טעיתי.

כי ברגע שהתוודתי,אמרת שאתה אוהב אותה.אז לאן נעלמו כל הזיכרונות ממני?!

כל הרגעים היפים-אלה שגם אחרי שבוע הייתי עוד חושבת עליהם.

כל המחמאות-שגרמו לי להתפרק.

כל החיבוקים-שלא נגמרו מעולם.

כל הנשיקות-שיהיו שמורות בי לעד.

כל שיחות הנפש-שגילו לי יבשות חדשות.

כל הליטופים התמימים-שהיו ממש נעימים.

כל הריקודים הצמודים-שהיו בי לעד.

וכל הדברים האלה התנפצו כחלום,כבלון שעף לו אל על...והכול עם בואה של האמת.

ברגע שסיפרתי לך...חרב עליי עולמי...

הרגשתי בעננים ובסירוב אחד שלך הרגשתי כאילו ירו בי עם מקלע.

היה לי כואב בלב.והנשמה צעקה מהסבל.

הייתי מדוכאת.לא יכולתי להסתכל לך בעיניים.

כאב לי לראות את השטן עצמו צוחק לי בפרצוף כמה שהייתי טיפשה.

הרגליים הפסיקו לרעוד..והלב הפסיק לפעום הריאות הפסיקו לנשום והעיניים התחילו עם
הדמעות.

עצרתי את הכול..הכול קפא כמו תמונה לתוך אלבום.

מאז לא היו לנו עוד רגעים יפים.לאן הם נעלמו?! הזיכרונות ממני פרחו מראשך?!

אז טעיתי זאת לא סיבה לפחד ממני!!!!!!!!!!

עכשיו אני מלאת סבל כאב...מהאהבה ששברה לי את הלב.

כל האמת מרטיטה את ליבי.הלב שלי מפרפר.מה שקרה פה עכשיו היה אמיתי ולא אחר...רוצה
להתעורר מהסיוט הזה,רוצה לחזור אחורה.מנסה לצבוט את עצמי.אבל זה לא עוזר.זה לא חלום
זה החיים עצמם שהתאכזרו אליי שוב!

אני שוב ושוב צועקת לעצמי...לאן נעלמת לי?לאן נעלמו כל הרגעים היפים?

הם לא חרוטים בליבך?????כל מה שהיה ביננו כמעט נשיקה...וכל הדברים היפים שאני לא
שוכחת...הכול נהיה מחלה או קדחת...!