שוברת את הראש....~!

שוברת את הראש...ממש לא יודעת מה לעשות...אהובי תחזור אליי
לפעמים אתה חושב על הפעם הראשונה שהשמיים חייכו והגשם ירד ולא יחזור לעולם מה שהיה לא ימות...מה שהיה ביננו...על שהיינו שקטים ותמימים
ובלילות הקרים חשבתי על האהבה...וביקשתי מאלוהים שלא ייתן לי בדידות ותודה שוב על הגורל הדפוק שגרם לי להיות בשקט לידך...י לא אחזור הירח יודע שאני רוצה אותך אהובי אני ימות!
תגיד לי איפה ליבך?<?.?.לפעמים נראה שהים נושק לחול...ואני לך!
ושוב הדברים שהיו ביננו לא יחזרו,העבר נשכח על ידי העולמות השונים שלנו
ולעולם הרגש לא ימות....לא ימות!!!!!!!!!!!
שוברת את הראש מנסה להבריק ברעיונות...וחושבת שוב על הליטופים שלנו,על החיבוקים שלא נגמרו מעולם,על כל הדברים שהסבו לי אושר נהיו לשיר.
עבר הפך פתאום להווה,והחשתי את צעדיי אלייך...ספר לי איפה אתה...איפה ליבך...
שוב חושבת על נקמה אולי...אבל לא יכולה חושבת שוב על איך שמערבולות החיים סחפו אותי איתם...ובזרמים אדירים הפלגתי על האושר...
שמעתי קולו בכי ובכיתי עימם...
תודה שוב לכל האושר שהיה ונעלם כלעומת שבא...
שוב הכוכב המנצנץ נכבה...השמיים הפסיקו לחייך הירח לא זרח והשמש נעלמה לה
ושוב הסיפור עם הרגש באהבת אמת שלעולם לא מת...
אני שוב שוברת את הראש...מה הפעם לעשות?איך אותך לכבוש?
ושוב נשארת עם אותה התשובה אתה לא שם על רגשותיי...אתה לא מבין את תחושותיי