סיימתי איתך...אני נשבעת!!
אתה כבר לא אוהב אותי...למה?!?! תאהב אותי, תתאהב בי אתה לא שם לב שאני מנסה לגרום לך להתאהב בי מחדש?
אני שואלת את עצמי מתי הכל ייגמר כבר כי אני לא יודעת איך לתפקד בלי האהבה שלך אפילו שחצי שנה עברה כמעט מאז שנפרדנו סופית. אימאל'ה חצי שנה בלי המפשט "אני אוהב אותך". נהייתה לי עכשיו צמרמורת וגל של דמעות הםציע לו פתאום והכי מצחיק שזה בגלל שאני לא שומעת את המשפט הזה? אויש באמת ממתי נהייתי כזאתי תלותית? אני יושבת שומעת שירי דיכאון, היית מאמין שאני ישמע שירים כאלה? בחיים לא! היום חשבתי לשים סוף ל"ידידות" בינינו אבל אין לי את האומץ לסיים את זה. למה כזה רע לי? הרי אתה עושה לי רע, אתה מזלזל, פוגע בכל הזדמנות ואני נשארת תקועה בך...בלי להגיב ליחס המזויין שלך!
מחר יש לך יום הולדת אבל לא, אני לא אתקשר להגיד מזל טוב אני אתפק כי לא מגיע לך לשמוע ממני מזל טוב!
לפני יומיים נפגשנו...בשעות המאוחרות של הלילה ועשינו אהבה, אמרת לי שהכי כיף לך איתי בעולם ובבוקר אחרי כבר רבת איתי שוב, אני לא מבינה איך אתה מסוגל להתייחס אלי ככה אחרי שאהבת אותי כ"כ נכון? או שאני טועה? אני כמעט בטוחה שלא כי שנתיים לא הולכות סתם ברגל נכון?
הכל אצלנו כ"כ מתוסבך ואני לא יודעת אם זה אי פעם יסתדר...אני מקווה שיבוא יום ותבין כמה אני אוהבת אותך ותרצה לחזור להיות שלי. המילה שלי זה משהו שאני חייבת להשיג ביום מין הימים.
מכיר את המשפט "כגודל הציפיות כגודל האכזבות"? אני היום שמעתי אותו והבנתי למה אני תמיד מתבאסת ומתאכזבת ממך מחדש אפילו שאני אומרת שאני כבר לא מתרגשת מהשטויות שלך אבל ממך- מהאדם שאני אוהבת הכי בעולם, האדם שהכרתי יותר טוב ממני ככה מתנהג אלי? אל אהובתו לשעבר? איך? איך אתה מסוגל לכזאת התנהגות?
איפה האהבה שהייתה לנו? לאן היא נעלמה לאן?
אהובי...פגעת בי ועכשיו אני לבד מחפשת ומחפשת רק סימן אפילו קטן לאהבתך.
לא שחכתי אותך עוד...ובתכלס אני גם לא מנסה לשכוח אותך משום מה ישלי הרגשה בלב שאתה THE ONE בשבילי.
והנה הדמעות שוב באות לא מצליחה לעצור אותם, אני מנסה באמת מנסה אבל הרגש יותר חזק מהשכל לצערי כי אם זה היה ההפך מזמן הייתי מעיפה אותך לכל הרוחות.
די אני שונאת אותך בכל שניה שעוברת אני מקללת את היום שהכרתי אותך...לא רציתי שזה יקרה אבל אם היו אומרים לי לפני זה מה היה קורה אחרי שהיינו נפרדים לא הייתי מעיזה לצאת עם אחד כמוך. הכל אצלך מסווה יש לך מסכה על הפנים בעצם הרבה מסכות ומתי שמתחשק לך אתה משנה מסכה ולא שם לב שמישהי שפעם הייתה מיוחדת בשבילך נפגעת.
אתה לא שם עלי, אשכרה ככה, לא מזיז לך מה אני מרגישה ולא כלום.
די זהו אני לא יכולה יותר אני נשבעת לעצמי שגמרתי איתך אבל הפעם נאמת נשבעת כי אני בסוף יתאבד בגללך מרוב דיכאונות.
אני עוד 3 שבועות בת 18 ורק עכשיו התחילו לי החיים האמיתיים ואני לא רוצה שייהרסו לי עוד יותר בגללך.
נגמר לי המלווה, יש לי חברות, ידידים, יש לי חיים טובים אז למה אני נתפסת בך הרי אתה לא מועיל בכלום סתם הורס.
האהבה שלי הופכת לשנאה...אני מרגישה את זה כבר וכשהיא תהפוך לשנאה אתה עוד תראה שתתחרט על זה שגרמת לי לשנוא אותך.
אתה זה שבסוף תבכה אני מקווה ואם לא ממני מאחרות וזה יגיע לך, מאוד אפילו.
אז הנה ההוכחה שלי בשבילי שפה ועכשיו אני נשבעת שאני איתך לא מדברת יותר, לא מתקשרת לא נפגשת ולא כלום, אתה לא קיים יותר בשבילי את מתת מוות איטי וכואב ותפוצץ מצידי!!
אוהבת...אבל לא להרבה זמן כי אותך אני לא מכירה יותר ובכלל אז שלום.
אני שואלת את עצמי מתי הכל ייגמר כבר כי אני לא יודעת איך לתפקד בלי האהבה שלך אפילו שחצי שנה עברה כמעט מאז שנפרדנו סופית. אימאל'ה חצי שנה בלי המפשט "אני אוהב אותך". נהייתה לי עכשיו צמרמורת וגל של דמעות הםציע לו פתאום והכי מצחיק שזה בגלל שאני לא שומעת את המשפט הזה? אויש באמת ממתי נהייתי כזאתי תלותית? אני יושבת שומעת שירי דיכאון, היית מאמין שאני ישמע שירים כאלה? בחיים לא! היום חשבתי לשים סוף ל"ידידות" בינינו אבל אין לי את האומץ לסיים את זה. למה כזה רע לי? הרי אתה עושה לי רע, אתה מזלזל, פוגע בכל הזדמנות ואני נשארת תקועה בך...בלי להגיב ליחס המזויין שלך!
מחר יש לך יום הולדת אבל לא, אני לא אתקשר להגיד מזל טוב אני אתפק כי לא מגיע לך לשמוע ממני מזל טוב!
לפני יומיים נפגשנו...בשעות המאוחרות של הלילה ועשינו אהבה, אמרת לי שהכי כיף לך איתי בעולם ובבוקר אחרי כבר רבת איתי שוב, אני לא מבינה איך אתה מסוגל להתייחס אלי ככה אחרי שאהבת אותי כ"כ נכון? או שאני טועה? אני כמעט בטוחה שלא כי שנתיים לא הולכות סתם ברגל נכון?
הכל אצלנו כ"כ מתוסבך ואני לא יודעת אם זה אי פעם יסתדר...אני מקווה שיבוא יום ותבין כמה אני אוהבת אותך ותרצה לחזור להיות שלי. המילה שלי זה משהו שאני חייבת להשיג ביום מין הימים.
מכיר את המשפט "כגודל הציפיות כגודל האכזבות"? אני היום שמעתי אותו והבנתי למה אני תמיד מתבאסת ומתאכזבת ממך מחדש אפילו שאני אומרת שאני כבר לא מתרגשת מהשטויות שלך אבל ממך- מהאדם שאני אוהבת הכי בעולם, האדם שהכרתי יותר טוב ממני ככה מתנהג אלי? אל אהובתו לשעבר? איך? איך אתה מסוגל לכזאת התנהגות?
איפה האהבה שהייתה לנו? לאן היא נעלמה לאן?
אהובי...פגעת בי ועכשיו אני לבד מחפשת ומחפשת רק סימן אפילו קטן לאהבתך.
לא שחכתי אותך עוד...ובתכלס אני גם לא מנסה לשכוח אותך משום מה ישלי הרגשה בלב שאתה THE ONE בשבילי.
והנה הדמעות שוב באות לא מצליחה לעצור אותם, אני מנסה באמת מנסה אבל הרגש יותר חזק מהשכל לצערי כי אם זה היה ההפך מזמן הייתי מעיפה אותך לכל הרוחות.
די אני שונאת אותך בכל שניה שעוברת אני מקללת את היום שהכרתי אותך...לא רציתי שזה יקרה אבל אם היו אומרים לי לפני זה מה היה קורה אחרי שהיינו נפרדים לא הייתי מעיזה לצאת עם אחד כמוך. הכל אצלך מסווה יש לך מסכה על הפנים בעצם הרבה מסכות ומתי שמתחשק לך אתה משנה מסכה ולא שם לב שמישהי שפעם הייתה מיוחדת בשבילך נפגעת.
אתה לא שם עלי, אשכרה ככה, לא מזיז לך מה אני מרגישה ולא כלום.
די זהו אני לא יכולה יותר אני נשבעת לעצמי שגמרתי איתך אבל הפעם נאמת נשבעת כי אני בסוף יתאבד בגללך מרוב דיכאונות.
אני עוד 3 שבועות בת 18 ורק עכשיו התחילו לי החיים האמיתיים ואני לא רוצה שייהרסו לי עוד יותר בגללך.
נגמר לי המלווה, יש לי חברות, ידידים, יש לי חיים טובים אז למה אני נתפסת בך הרי אתה לא מועיל בכלום סתם הורס.
האהבה שלי הופכת לשנאה...אני מרגישה את זה כבר וכשהיא תהפוך לשנאה אתה עוד תראה שתתחרט על זה שגרמת לי לשנוא אותך.
אתה זה שבסוף תבכה אני מקווה ואם לא ממני מאחרות וזה יגיע לך, מאוד אפילו.
אז הנה ההוכחה שלי בשבילי שפה ועכשיו אני נשבעת שאני איתך לא מדברת יותר, לא מתקשרת לא נפגשת ולא כלום, אתה לא קיים יותר בשבילי את מתת מוות איטי וכואב ותפוצץ מצידי!!
אוהבת...אבל לא להרבה זמן כי אותך אני לא מכירה יותר ובכלל אז שלום.
✍️ הוסף תגובה