הסיפור שלי
אזהרה: זה סיפור, לא מכתב... הוא די ארוך והיה לי מאוד קשה לרשום אותו גם מבחינה פיזית וגם נפשית...
תמיד אני אומרת: "לי זה לא יקרה..."
תמיד אני שומעת סיפורים על דברים בלתי אפשריים שקורים אבל... תמיד אומרת שדברים כאלה לא יקרו לי אבל הפעם... הפעם זה קרה לי.. הבלתי אפשרי.. התאהבתי בו..
תמונת מצב: אני אלינור בת 17.5 מישראל...?!? הבלתי אפשרי: לוצי בן 21 מסלובקיה...?!? הכל התחיל ב-22.6.01 נסעתי למשלחת בהונגריה. היינו שם יומיים לבד (כל המשלחת הישראלית) כעבור יומיים הגיעו שאר המשלחות... הכרנו במשלחת, בהתחלה חברה שלי נדלקה עליו ועם יד על הלב?? גם אני שמתי עליו עין אבל כדי לא לגרום מריבות בינתיים.. שתקתי. ביום הראשון כשכל המשלחות הגיעו לקולג' הייתה הצגה של המשלחת הסלובקית ומי היה השחקן הראשי?? כן, לוצי. כשראיתי אותו בהצגה שתקתי, אמנם אכלתי את עצמי מבפנים כי חברה שלי רצתה אותו אבל לא נורא... בזמן ההצגה ישנתי כדי למנוע כאבי לב מיותרים... כעבור שעתיים או שלוש נגמרה ההצגה וחזרנו לקולג' הייתה מסיבה אצל מארק הבן של מארגן המשלחת וכל המשלחת הישראלית היתה שם. אני עמדתי בחוץ וחיכיתי לכמה חברות ולוצי בא להיכנס אבל הייתה בעיה קטנה.. הוא היה עם סיגריה ביד, הוא שאל אם אני יכולה להחזיק לו רגע את הסיגריה ואני.. מה לי ולהונגרית ביום השלישי שלי בהונגריה?? הסתכלתי עליו במבט של "מה לעזאזל אתה רוצה ממני?" כנראה הוא הבין אז הוא שאל אותי אם אני מדברת אנגלית, לא שיקרתי, אמרתי שכן.. הוא שאל באנגלית אם אני יכולה להחזיק את הסיגריה לכמה שניות, אמרתי שכן.. הוא נכנס ואני נשארתי בחוץ לבד.. עם הסיגריה.. אחרי בערך חצי דקה הוא יצא והושטתי לו את היד שלי כמובן עם הסיגריה והוא אמר תודה וזהו.. לא דיברנו יותר.. אחרי המסיבה כולם הלכו לישון. בבוקר למחרת התעוררתי (כרגיל כמו מפלצת) והלכתי לחדר המקלחות כדי לצחצח ולסדר את עצמי אבל.. בדיוק כשהתחלתי, נראיתי בדיוק כמו כלב שחולה בכלבת עם כל הקצף של משחת השיניים.. הוא נכנס לסדר את עצמו ואמר לי בוקר טוב, עניתי לו והמשכתי בעבודתי..ככה עברו להם יומיים של כיף. אחרי יומיים היתה לנו מסיבה כרגיל אצל מארק.. כל המשלחת הישראלית ישבה בחדר המדריכים ועשינו כיף, כולם שרו, רקדו ואני כמובן נשארתי לשבת כי כולם יודעים ש: אלינור לא אוהבת לרקוד! אז ישבתי לי לבד על החלון.. לא בשביל תשומת לב או משהו פשוט עישנתי וגם קצת שתיתי והיה אוויר טוב בחוץ אז היה לי כיף ואז.. מי בא? נכון.. הוא התישב לידי והדליק סיגריה ואני כרגיל שתקתי כי.. מי הוא שאני אתחיל לדבר?? פתאום הוא שאל אותי למה אני יושבת פה לבד, אמרתי שאני לא אוהבת לרקוד.. (התחילו החקירות) הוא שאל אם אני לא אוהבהת לרקוד במוזיקה הזאת או שאני לא אוהבת לרקוד בכלל, אמרתי שאני לא אוהבת לרקוד וזהו. במקביל לזה שדיברנו, הוא שתה יין אדום אז כשהוא מזג לעצמו שאלתי אם הוא יכול למזוג לי כוס יין, הוא מזג לי ואחרי הכוס הראשונה באה גם השנייה והשלישית וגם הרביעית.. במקביל דיברנו המון עד שהיין התערבב לי בקיבה עם כל האוכל המגעיל אז רצ תי להקיא.. אחרי זה כבר עברנו לחלון שמחוץ לחדר, שם הצטרפו אלינו החברות שלי ולפעמים כמה מהחברים שלו.. אז התחלנו לדבר הרבה, וגם כמה מהחברות שלי לימדו אותו להגיד אני אוהב אותך בעברית. הוא אמר לי ואני החזרתי לו בהונגרית (לא לשכוח שהייתי שיכורה מאוד באותו זמן..) לא שמתי לב בעצם שלילך עומדת לידי והיא זו שרצתה אותו בהתחלה.. המשכנו לדבר, אני איתו, הוא איתי, הוא עם חברות שלי, אני עם חברות שלי וכו'.. כבר היה מאוחר בלילה, כמעט בוקר.. הייתי אומרת שהוא שם לב שאני די מסטולה וקצת עייפה אז הוא הציע שכדאי שאני אלך לישון. אני? לא ממש סירבתי כי הייתי מאוד עייפה, הוא ליווה אותי לדלת של החדר ואמר לי לילה טוב, גם אני אמרתי לו ונכנסתי לחדר. באותו זמן שדיברנו בחלון ליאת חברה שלי שתתה יותר מדי והשתכרה קצת/הרבה. שהייתי בחדר שמעתי צעקות.. החלפתי מהר בגדים ויצאתי החוצה, מה שראיתי זה את ליאת על הרצפה וכמה חברות לידה אז קראנו לאח שלה ולקחנו אותה לחדר והיה המון רעש ובלאגן וכנראה לוצי שמע את זה מחדרו, הוא יצא לראות מה קורה וראה אותי ליד החדר של ליאת ושאל אותי מה אני עושה שם שאני אמורה לישון. שאלתי אותו אם נראה לו שאני יכולה לישון כשחברה שלי ככה? הוא התעלם ממני והלך לעזור לה ולהרגיע אותה, אחרי בערך חצי שעה היא נרגעה ואנחנו ישבנו בחוץ וחיכינו לראות מה קורה איתה, הוא יצא ואמר שהכל בסדר ושהיא נרדמה.. הוא אמר לכולם לילה טוב ומשום מה פסח עלי.. ברגע שראיתי שהוא נכנס לחדר בלי להגיד לי לילה טוב אמרתי שילך לעזאזל והלכתי לישון.. בבוקר למחרת היו כל מיני הופעות של הטרנסילבנים וכל המשלחת הישראלית ישבה בצד ואני איתם וראיתי אותו אבל הוא לא התייחס או משהו וחשבתי לעצמי שהוא בטח היה שיכור אתמול וסתם חירטט אותי.. בערך שעה אחרי זה ישבנו עדיין בכניסה ודיברתי עם 2 חברות שלי פתאום הוא נכנס.. עצר לידי ושאל: אלינור? עניתי כן? הוא הושיט את היד והביא לי מכתב מקופל שרשום עליו את שמי והלך.. הסתכלתי על הפתק ואמרתי וואו איזה יופי הוא יודע לרשום את השם שלי בעברית.. פתחתי את הפתק למקרה ש.. היה רשום שם "אני אוהב אותך" בעברית.. אוקי.. זה היה די מרגש.. אבל כשהרמתי את הראש הוא כבר לא היה שם.. הוא הלך לשבת מאחור.. כל החברות שלי אמרו לי ללכת אליו אבל לא רציתי.. אחרי שסיימתי להתלהב ליד כולם עם הפתק עברנו לשבת מאחור כי לא ראינו שום דבר מהכניסה.. באמת.. מי ישב לפני? נכון, לוצי אבל הוא לא שם לב שישבנו מאחוריו עד שכמובן כמו כל ישראלי ממוצע עשינו קצת רעש אז הוא הסתובב להגיד שקט וראה אותי עשיתי לו שלום, הוא החזיר לי וזהו לא דיברנו יותר. בערב היתה לנו פעילות בחדר אוכל, כל ארץ הראתה את הריקודים המסורתיים שלה ואנחנו היינו אחרונים ב-12 בלילה אז ישבנו כולם בחוץ עם המדריכה והוא ישב עם חברים שלו קרוב אלינו וכל הזמן הסתכלנו אחד על השני, החלטתי ללכת לדבר איתו.. הוא שכב על הספסל והסתכל בשמים (מי יודע מה הוא חיפש שם?) התיישבתי לידו ושאלתי אותו מה קורה? הוא אמר שהוא חולה אבל חוץ מזה הכל בסדר.. התחלנו לדבר על כל מיני דברים, אמרתי לו שעוד מעט אני הולכת לרקוד עם המשלחת והוא שאל אם הוא יכול לרקוד איתי אחר כך, עניתי שכן ואז הוא אמר לי שהוא רוצה לשאול משהו אבל הוא מתבייש, הוא ביקש מתרגם, קראתי לחברה שיודעת הונגרית, היא ישבה איתנו כמה דקות, הם דיברו ביניהם ואז היא תירגמה לי שהוא בחיים שלו לא ראה ילדה יפה כמוני ושהוא באמת רוצה להיות איתי וכו'.. ואז היא אמרה : ואת זה אני לא אמורה לתרגם אבל הוא מת לנשק אותך.. לפני שהיא הלכה היא אמרה לו be strong והלכה.. ישבנו ואז הוא אמר o.k im strong.. ושאל אם הוא יכול לנשק אותי.. עניתי לו שכן.. הוא יכול.. התנשקנו והיה כיף.. עבר הזמן והגיעה שעת הריקודים.. אחרי זה חזרנו לקולג' ומקלחת חמה וכרגיל למסיבה אצל מארק. הוא היה שם, ישבנו על החלון ולא הפסקנו להתנשק.. התחיל להיות רעש אז ביקשתי ממנו שנלך החוצה, יצאנו והתיישבנו מתחת לחופה והתנשקנו וכו' וכו' ... אחרי שעה בערך חזרנו כי היה כבר ממש קר אז הוא הביא לי חולצה וישבנו עוד קצת ודיברנו והתנשקנו.. היתה השעה ארבע וחצי וביום שאחרי היינו צריכים לקום ב5 וחצי כי נסענו לטיול אז נכנסנו לישון.. בבוקר כשקמתי (אחרי שעה) ראיתי אותי כשהלכתי לצחצח אז אמרתי לו שאני אסיים להתארגן ואראה אותו אח"כ, הוא הלך לדבר עם אחת החברות שלי, היא באה ואמרה לי שהוא חייב לדבר איתי 5 דקות, אמרתי שכשאני אסיים להתארגן בדרל לאוטובוסים אני אדבר איתו.. סיימתי להתארגן ויצאתי הוא חיכה לי בחוץ.. הלכנו לכיוון האוטובוס פתאום הוא אומר לי "הייתי שיכור אתמול.." אני ישר עם המחשבות שלי קיבלתי חופה..הייתי בטוחה שהוא לא כמו כולם.. אחרי שיצאתי מההלם אמרתי אוווקקייי... ואז הוא אמר לי משהו מאוד מתוק שדי הרגיע אותי הוא אמר: כשאמרתי שהייתי שיכור לא שיקרתי אבל אני זוכר מה היה אתמול בלילה ושלא תחשבי שעשיתי את זה כי הייתי שיכור תאמיני לי אני לא חושב רק על זה.."נרגעתי ועליתי לאוטובוס להשלמת שעות שינה..
באותו היום לא כ"כ דיברתי איתו אבל כל היום היינו ביחד.. בערב כרגיל היתה מסיבה אצל מארק, אני לא יודעת בדיוק מה היה שם, כולם השתכרו ורקדו חוץ ממנו, הוא ישב בצד על הרצפה .. ברגע שלא היו לידו אנשים לקחתי קצת אומץ וסוכריית גומי שרשום עליה love והלכתי לשבת לידו.. שאלתי אם הכל בסדר, הוא ענה שאם הכל בסדר אצלי אז הכל בסדר אצלו.. עברנו לשבת בספות והוא אכל את הסוכריה שנתתי לו מהאהבה.. כרגיל התנשקנו.. כעבור שעתיים כבר נירדמתי עליו.. הוא כנראה העביר אותי למיטה בחדר כי בבוקר כשקמתי משום מה הייתי בחדר ולא בספה.. יום למחרת הייתה לנו תהלוכה אז צעדנו יחד עם המשלחת הסלובקית ובערב היה לנו שיט בספינה.. היה מאוד כיף, הייתי איתו ועם כל המשלחת וצחקנו המון והצטלמנו וכל מיני.. חזרנו לקולג' כרגיל היתה מסיבה.. אכלנו שתינו צחקנו הייתי עם לוצי והיה כיף. יום אחרי זה היתה לנו חתונה ואני ולוצי ישבנו ביחד והוא הביא לי צמיד למזכרת.. היה מאוד נחמד.. חזרנו לקולג' כרגיל מסיבה ולישון.. יום למחרת זה היה היום השלם האחרון שלנו עם כל המשלחות, התעוררנו בצהריים, היתה מין מסיבת סיום בחדר אוכל כל היום ובערב היתה מסיבה ענקית עם שתיה ואוכל וזיקוקים ואלכוהול וכל מיני דברים יפים. במסיבה הצטלמנו ורשמנו לכל אחד על החולצות שקיבלנו ועל הכובעים ושתינו ושתינו וגם שתינו הרבה הרבה הרבה אלכוהול...
יום שלישי: היום האחרון... בבוקר כשהתעוררתי יותר נכון העירו אותי, הייתי מאוד עייפה וכאב לי הראש מהיום שלפני אז נרדמתי שוב. לוצי בא להעיר אותי הוא מלמל משהו באנגלית, ואני מתוך שינה לא הבנתי אותו, רציתי לחזור לישון אבל הוא הציק לי ומשך את השמיכה ממני ואז הוא אמר שאני אקום ואתלבש מהר כדי שיהיה לנו מספיק זמן להיפרד אחד מהשני, אמרתי לו שאני לא רוצה להגיד לו שלום ועשיתי את עצמי נרדמת, הוא המשיך להציק לי אז לא יכולתי יותר אמרתי לו שאני קמה אז הוא הלך.. פתאום הבנתי שאם אני רוצה להגיד שלום נורמלי לבחור שהתאהבתי בו עד השמיים אני חייבת לקום ולהתארגן, קמתי והלכתי להתארגן הייתי מוכנה בשעה חמישה לתשע ולוצי היה צריך לצאת בתשע (אנחנו בעשר), עמדתי בכניסה לחדר שלי והייתי עם שקית שהכנתי לו שבה היו: מחזיק מפתחות חמסה, מחזיק של דובי שבו רשום ממני אליך שעד היום נמצא אצלי במפתחות ומכתב שרשמתי לו לילה לפני. הוא בא ואמר שהוא צריך ללכת, הוא חיבק את כל המשלחת שלי ואמר להם שלום (הפעם הוא לא פסח עלי משום מה..) אני הייתי האחרונה שנשארה, הוא בא אלי וחיבק אותי חזק חזק ואני כמובן גם חיבקתי אותו, הוא הביא לי נשיקה והתנשקנו ובזמן שהתנשקנו הוא התחיל לבכות ואני כמובן החזקתי את עצמי לא לבכות, התחבקנו עוד פעם חזק וכולם כבר קראו לו שיבוא כי האוטובוס יוצא. הוא אמר שהוא חייב ללכת אז אמרתי: לאאא..... הוא חיבק אותי שוב, בכה.. והלך............... זה היה מאוד עצוב.. הוא הביא לי מכתב וביקש שאני אקרא אותו אחרי שהוא ילך, כשהוא הלך אף אחד לא היה בחדר שלי אז טרקתי את הדלת והעפתי את הדבר הראשון שהיה לי בעיניים (כרית..) ועדיין החזקתי את עצמי לא לבכות, זה היה מאוד קשה לא לבכות ברגע כזה, התיישבתי על המיטה שלי וקראתי את המכתב, התחלתי לבכות, לא ממש בכיתי, זלגו לי דמעות... אז באו וקראו לי ואמרו שאנחנו צריכים לרדת, בשארית כוחותיי לקחתי את המזוודה שלי וירדנו למטה, קנינו שוקו וישבנו מחוץ לקולג' שהתאכסנו בו. כל האוטובוסים התחילו לנסוע והסתכלנו כדי לחפש אנשים מוכרים... דיה חברה שלי באה ועמדה לידי ואני זוכרת שהיה משהו מצחיק וצחקתי אז היא אמרה לי "אני מרשה לך להיות קצת עצובה.." כמה דקות אחרי זה האוטובוס של לוצי הגיע לכניסה ונסע לכיוון הכביש וראיתי אותו יושב עם היד על החלון כאילו היא מושטת אלי.. הראש שלו היה על החלון.. הוא בכה... לא יכולתי להחזיק את עצמי יותר.. נשברתי.. התחלתי לבכות כמו ילדה קטנה וכולם חיבקו אותי חזק ואז הגיע תורנו אז עלינו לאוטובוס.. כל הדרך לשדה התעופה (45 דקות) לא הפסקתי לבכות.. הייתי מאוד עצובה... הגענו לשדה, נפרדנו מהמדריכות ועלינו לדיוטי פרי ואח"כ לטיסה.. לא יכולתי לישון למרות שהייתי מאוד עייפה.. אז קראתי את המכתב שלו 20 פעמים ואיתי כל המשלחת הישראלית... כעבור 4 שעות נחתנו ונפגשנו עם המשפחות.. אמנם היה שמח אבל היה גם עצוב כי נפרדנו מכולם..
כך הסתיימה לה התקופה הכי יפה בחיים שלי...
אני חייבת לציין שהיום הזה, יום שלישי ה-3.7.01 היה היום הכי הכי הכי עצוב בחיים שלי... כאן מתחילה התקופה הכי קשה בחיים שלי.. הגעגוע לבן אדם שאני מאוהבת בו עד השמיים וחזרה.. מהיום הראשון שראיתי אותו...
היום אני כבר בת 20 עברו כמעט 3 שנים מאז, במשך שנה אחרי שחזרנו מהמשלחת היינו בקשר טלפוני באינטרנט וגם נסעתי לשם פעמיים לפני הצבא עם עוד חברים מהמשלחת וכעבור שנה התנתק הקשר ביננו... החודש זה שנתיים שלא דיברנו ואני חושבת שאין יום/לילה שאני שוכבת במיטה ולא נזכרת בו... זה היה באמת חזק...
המשכתי בחיים שלי ואני מאמינה שגם הוא אבל דבר אחד אני בטוחה שהוא לא ישכח לעולם, זה משפט שתמיד היינו אומרים אחד לשני..
כל פעם שאתה מתגעגע, תסתכל על הירח ותזכור... כולם מסתכלים על אותו ירח..." הייתי שמחה אם תגיב/י על הסיפור זה מאוד חשוב לי... אלינור.
תמיד אני אומרת: "לי זה לא יקרה..."
תמיד אני שומעת סיפורים על דברים בלתי אפשריים שקורים אבל... תמיד אומרת שדברים כאלה לא יקרו לי אבל הפעם... הפעם זה קרה לי.. הבלתי אפשרי.. התאהבתי בו..
תמונת מצב: אני אלינור בת 17.5 מישראל...?!? הבלתי אפשרי: לוצי בן 21 מסלובקיה...?!? הכל התחיל ב-22.6.01 נסעתי למשלחת בהונגריה. היינו שם יומיים לבד (כל המשלחת הישראלית) כעבור יומיים הגיעו שאר המשלחות... הכרנו במשלחת, בהתחלה חברה שלי נדלקה עליו ועם יד על הלב?? גם אני שמתי עליו עין אבל כדי לא לגרום מריבות בינתיים.. שתקתי. ביום הראשון כשכל המשלחות הגיעו לקולג' הייתה הצגה של המשלחת הסלובקית ומי היה השחקן הראשי?? כן, לוצי. כשראיתי אותו בהצגה שתקתי, אמנם אכלתי את עצמי מבפנים כי חברה שלי רצתה אותו אבל לא נורא... בזמן ההצגה ישנתי כדי למנוע כאבי לב מיותרים... כעבור שעתיים או שלוש נגמרה ההצגה וחזרנו לקולג' הייתה מסיבה אצל מארק הבן של מארגן המשלחת וכל המשלחת הישראלית היתה שם. אני עמדתי בחוץ וחיכיתי לכמה חברות ולוצי בא להיכנס אבל הייתה בעיה קטנה.. הוא היה עם סיגריה ביד, הוא שאל אם אני יכולה להחזיק לו רגע את הסיגריה ואני.. מה לי ולהונגרית ביום השלישי שלי בהונגריה?? הסתכלתי עליו במבט של "מה לעזאזל אתה רוצה ממני?" כנראה הוא הבין אז הוא שאל אותי אם אני מדברת אנגלית, לא שיקרתי, אמרתי שכן.. הוא שאל באנגלית אם אני יכולה להחזיק את הסיגריה לכמה שניות, אמרתי שכן.. הוא נכנס ואני נשארתי בחוץ לבד.. עם הסיגריה.. אחרי בערך חצי דקה הוא יצא והושטתי לו את היד שלי כמובן עם הסיגריה והוא אמר תודה וזהו.. לא דיברנו יותר.. אחרי המסיבה כולם הלכו לישון. בבוקר למחרת התעוררתי (כרגיל כמו מפלצת) והלכתי לחדר המקלחות כדי לצחצח ולסדר את עצמי אבל.. בדיוק כשהתחלתי, נראיתי בדיוק כמו כלב שחולה בכלבת עם כל הקצף של משחת השיניים.. הוא נכנס לסדר את עצמו ואמר לי בוקר טוב, עניתי לו והמשכתי בעבודתי..ככה עברו להם יומיים של כיף. אחרי יומיים היתה לנו מסיבה כרגיל אצל מארק.. כל המשלחת הישראלית ישבה בחדר המדריכים ועשינו כיף, כולם שרו, רקדו ואני כמובן נשארתי לשבת כי כולם יודעים ש: אלינור לא אוהבת לרקוד! אז ישבתי לי לבד על החלון.. לא בשביל תשומת לב או משהו פשוט עישנתי וגם קצת שתיתי והיה אוויר טוב בחוץ אז היה לי כיף ואז.. מי בא? נכון.. הוא התישב לידי והדליק סיגריה ואני כרגיל שתקתי כי.. מי הוא שאני אתחיל לדבר?? פתאום הוא שאל אותי למה אני יושבת פה לבד, אמרתי שאני לא אוהבת לרקוד.. (התחילו החקירות) הוא שאל אם אני לא אוהבהת לרקוד במוזיקה הזאת או שאני לא אוהבת לרקוד בכלל, אמרתי שאני לא אוהבת לרקוד וזהו. במקביל לזה שדיברנו, הוא שתה יין אדום אז כשהוא מזג לעצמו שאלתי אם הוא יכול למזוג לי כוס יין, הוא מזג לי ואחרי הכוס הראשונה באה גם השנייה והשלישית וגם הרביעית.. במקביל דיברנו המון עד שהיין התערבב לי בקיבה עם כל האוכל המגעיל אז רצ תי להקיא.. אחרי זה כבר עברנו לחלון שמחוץ לחדר, שם הצטרפו אלינו החברות שלי ולפעמים כמה מהחברים שלו.. אז התחלנו לדבר הרבה, וגם כמה מהחברות שלי לימדו אותו להגיד אני אוהב אותך בעברית. הוא אמר לי ואני החזרתי לו בהונגרית (לא לשכוח שהייתי שיכורה מאוד באותו זמן..) לא שמתי לב בעצם שלילך עומדת לידי והיא זו שרצתה אותו בהתחלה.. המשכנו לדבר, אני איתו, הוא איתי, הוא עם חברות שלי, אני עם חברות שלי וכו'.. כבר היה מאוחר בלילה, כמעט בוקר.. הייתי אומרת שהוא שם לב שאני די מסטולה וקצת עייפה אז הוא הציע שכדאי שאני אלך לישון. אני? לא ממש סירבתי כי הייתי מאוד עייפה, הוא ליווה אותי לדלת של החדר ואמר לי לילה טוב, גם אני אמרתי לו ונכנסתי לחדר. באותו זמן שדיברנו בחלון ליאת חברה שלי שתתה יותר מדי והשתכרה קצת/הרבה. שהייתי בחדר שמעתי צעקות.. החלפתי מהר בגדים ויצאתי החוצה, מה שראיתי זה את ליאת על הרצפה וכמה חברות לידה אז קראנו לאח שלה ולקחנו אותה לחדר והיה המון רעש ובלאגן וכנראה לוצי שמע את זה מחדרו, הוא יצא לראות מה קורה וראה אותי ליד החדר של ליאת ושאל אותי מה אני עושה שם שאני אמורה לישון. שאלתי אותו אם נראה לו שאני יכולה לישון כשחברה שלי ככה? הוא התעלם ממני והלך לעזור לה ולהרגיע אותה, אחרי בערך חצי שעה היא נרגעה ואנחנו ישבנו בחוץ וחיכינו לראות מה קורה איתה, הוא יצא ואמר שהכל בסדר ושהיא נרדמה.. הוא אמר לכולם לילה טוב ומשום מה פסח עלי.. ברגע שראיתי שהוא נכנס לחדר בלי להגיד לי לילה טוב אמרתי שילך לעזאזל והלכתי לישון.. בבוקר למחרת היו כל מיני הופעות של הטרנסילבנים וכל המשלחת הישראלית ישבה בצד ואני איתם וראיתי אותו אבל הוא לא התייחס או משהו וחשבתי לעצמי שהוא בטח היה שיכור אתמול וסתם חירטט אותי.. בערך שעה אחרי זה ישבנו עדיין בכניסה ודיברתי עם 2 חברות שלי פתאום הוא נכנס.. עצר לידי ושאל: אלינור? עניתי כן? הוא הושיט את היד והביא לי מכתב מקופל שרשום עליו את שמי והלך.. הסתכלתי על הפתק ואמרתי וואו איזה יופי הוא יודע לרשום את השם שלי בעברית.. פתחתי את הפתק למקרה ש.. היה רשום שם "אני אוהב אותך" בעברית.. אוקי.. זה היה די מרגש.. אבל כשהרמתי את הראש הוא כבר לא היה שם.. הוא הלך לשבת מאחור.. כל החברות שלי אמרו לי ללכת אליו אבל לא רציתי.. אחרי שסיימתי להתלהב ליד כולם עם הפתק עברנו לשבת מאחור כי לא ראינו שום דבר מהכניסה.. באמת.. מי ישב לפני? נכון, לוצי אבל הוא לא שם לב שישבנו מאחוריו עד שכמובן כמו כל ישראלי ממוצע עשינו קצת רעש אז הוא הסתובב להגיד שקט וראה אותי עשיתי לו שלום, הוא החזיר לי וזהו לא דיברנו יותר. בערב היתה לנו פעילות בחדר אוכל, כל ארץ הראתה את הריקודים המסורתיים שלה ואנחנו היינו אחרונים ב-12 בלילה אז ישבנו כולם בחוץ עם המדריכה והוא ישב עם חברים שלו קרוב אלינו וכל הזמן הסתכלנו אחד על השני, החלטתי ללכת לדבר איתו.. הוא שכב על הספסל והסתכל בשמים (מי יודע מה הוא חיפש שם?) התיישבתי לידו ושאלתי אותו מה קורה? הוא אמר שהוא חולה אבל חוץ מזה הכל בסדר.. התחלנו לדבר על כל מיני דברים, אמרתי לו שעוד מעט אני הולכת לרקוד עם המשלחת והוא שאל אם הוא יכול לרקוד איתי אחר כך, עניתי שכן ואז הוא אמר לי שהוא רוצה לשאול משהו אבל הוא מתבייש, הוא ביקש מתרגם, קראתי לחברה שיודעת הונגרית, היא ישבה איתנו כמה דקות, הם דיברו ביניהם ואז היא תירגמה לי שהוא בחיים שלו לא ראה ילדה יפה כמוני ושהוא באמת רוצה להיות איתי וכו'.. ואז היא אמרה : ואת זה אני לא אמורה לתרגם אבל הוא מת לנשק אותך.. לפני שהיא הלכה היא אמרה לו be strong והלכה.. ישבנו ואז הוא אמר o.k im strong.. ושאל אם הוא יכול לנשק אותי.. עניתי לו שכן.. הוא יכול.. התנשקנו והיה כיף.. עבר הזמן והגיעה שעת הריקודים.. אחרי זה חזרנו לקולג' ומקלחת חמה וכרגיל למסיבה אצל מארק. הוא היה שם, ישבנו על החלון ולא הפסקנו להתנשק.. התחיל להיות רעש אז ביקשתי ממנו שנלך החוצה, יצאנו והתיישבנו מתחת לחופה והתנשקנו וכו' וכו' ... אחרי שעה בערך חזרנו כי היה כבר ממש קר אז הוא הביא לי חולצה וישבנו עוד קצת ודיברנו והתנשקנו.. היתה השעה ארבע וחצי וביום שאחרי היינו צריכים לקום ב5 וחצי כי נסענו לטיול אז נכנסנו לישון.. בבוקר כשקמתי (אחרי שעה) ראיתי אותי כשהלכתי לצחצח אז אמרתי לו שאני אסיים להתארגן ואראה אותו אח"כ, הוא הלך לדבר עם אחת החברות שלי, היא באה ואמרה לי שהוא חייב לדבר איתי 5 דקות, אמרתי שכשאני אסיים להתארגן בדרל לאוטובוסים אני אדבר איתו.. סיימתי להתארגן ויצאתי הוא חיכה לי בחוץ.. הלכנו לכיוון האוטובוס פתאום הוא אומר לי "הייתי שיכור אתמול.." אני ישר עם המחשבות שלי קיבלתי חופה..הייתי בטוחה שהוא לא כמו כולם.. אחרי שיצאתי מההלם אמרתי אוווקקייי... ואז הוא אמר לי משהו מאוד מתוק שדי הרגיע אותי הוא אמר: כשאמרתי שהייתי שיכור לא שיקרתי אבל אני זוכר מה היה אתמול בלילה ושלא תחשבי שעשיתי את זה כי הייתי שיכור תאמיני לי אני לא חושב רק על זה.."נרגעתי ועליתי לאוטובוס להשלמת שעות שינה..
באותו היום לא כ"כ דיברתי איתו אבל כל היום היינו ביחד.. בערב כרגיל היתה מסיבה אצל מארק, אני לא יודעת בדיוק מה היה שם, כולם השתכרו ורקדו חוץ ממנו, הוא ישב בצד על הרצפה .. ברגע שלא היו לידו אנשים לקחתי קצת אומץ וסוכריית גומי שרשום עליה love והלכתי לשבת לידו.. שאלתי אם הכל בסדר, הוא ענה שאם הכל בסדר אצלי אז הכל בסדר אצלו.. עברנו לשבת בספות והוא אכל את הסוכריה שנתתי לו מהאהבה.. כרגיל התנשקנו.. כעבור שעתיים כבר נירדמתי עליו.. הוא כנראה העביר אותי למיטה בחדר כי בבוקר כשקמתי משום מה הייתי בחדר ולא בספה.. יום למחרת הייתה לנו תהלוכה אז צעדנו יחד עם המשלחת הסלובקית ובערב היה לנו שיט בספינה.. היה מאוד כיף, הייתי איתו ועם כל המשלחת וצחקנו המון והצטלמנו וכל מיני.. חזרנו לקולג' כרגיל היתה מסיבה.. אכלנו שתינו צחקנו הייתי עם לוצי והיה כיף. יום אחרי זה היתה לנו חתונה ואני ולוצי ישבנו ביחד והוא הביא לי צמיד למזכרת.. היה מאוד נחמד.. חזרנו לקולג' כרגיל מסיבה ולישון.. יום למחרת זה היה היום השלם האחרון שלנו עם כל המשלחות, התעוררנו בצהריים, היתה מין מסיבת סיום בחדר אוכל כל היום ובערב היתה מסיבה ענקית עם שתיה ואוכל וזיקוקים ואלכוהול וכל מיני דברים יפים. במסיבה הצטלמנו ורשמנו לכל אחד על החולצות שקיבלנו ועל הכובעים ושתינו ושתינו וגם שתינו הרבה הרבה הרבה אלכוהול...
יום שלישי: היום האחרון... בבוקר כשהתעוררתי יותר נכון העירו אותי, הייתי מאוד עייפה וכאב לי הראש מהיום שלפני אז נרדמתי שוב. לוצי בא להעיר אותי הוא מלמל משהו באנגלית, ואני מתוך שינה לא הבנתי אותו, רציתי לחזור לישון אבל הוא הציק לי ומשך את השמיכה ממני ואז הוא אמר שאני אקום ואתלבש מהר כדי שיהיה לנו מספיק זמן להיפרד אחד מהשני, אמרתי לו שאני לא רוצה להגיד לו שלום ועשיתי את עצמי נרדמת, הוא המשיך להציק לי אז לא יכולתי יותר אמרתי לו שאני קמה אז הוא הלך.. פתאום הבנתי שאם אני רוצה להגיד שלום נורמלי לבחור שהתאהבתי בו עד השמיים אני חייבת לקום ולהתארגן, קמתי והלכתי להתארגן הייתי מוכנה בשעה חמישה לתשע ולוצי היה צריך לצאת בתשע (אנחנו בעשר), עמדתי בכניסה לחדר שלי והייתי עם שקית שהכנתי לו שבה היו: מחזיק מפתחות חמסה, מחזיק של דובי שבו רשום ממני אליך שעד היום נמצא אצלי במפתחות ומכתב שרשמתי לו לילה לפני. הוא בא ואמר שהוא צריך ללכת, הוא חיבק את כל המשלחת שלי ואמר להם שלום (הפעם הוא לא פסח עלי משום מה..) אני הייתי האחרונה שנשארה, הוא בא אלי וחיבק אותי חזק חזק ואני כמובן גם חיבקתי אותו, הוא הביא לי נשיקה והתנשקנו ובזמן שהתנשקנו הוא התחיל לבכות ואני כמובן החזקתי את עצמי לא לבכות, התחבקנו עוד פעם חזק וכולם כבר קראו לו שיבוא כי האוטובוס יוצא. הוא אמר שהוא חייב ללכת אז אמרתי: לאאא..... הוא חיבק אותי שוב, בכה.. והלך............... זה היה מאוד עצוב.. הוא הביא לי מכתב וביקש שאני אקרא אותו אחרי שהוא ילך, כשהוא הלך אף אחד לא היה בחדר שלי אז טרקתי את הדלת והעפתי את הדבר הראשון שהיה לי בעיניים (כרית..) ועדיין החזקתי את עצמי לא לבכות, זה היה מאוד קשה לא לבכות ברגע כזה, התיישבתי על המיטה שלי וקראתי את המכתב, התחלתי לבכות, לא ממש בכיתי, זלגו לי דמעות... אז באו וקראו לי ואמרו שאנחנו צריכים לרדת, בשארית כוחותיי לקחתי את המזוודה שלי וירדנו למטה, קנינו שוקו וישבנו מחוץ לקולג' שהתאכסנו בו. כל האוטובוסים התחילו לנסוע והסתכלנו כדי לחפש אנשים מוכרים... דיה חברה שלי באה ועמדה לידי ואני זוכרת שהיה משהו מצחיק וצחקתי אז היא אמרה לי "אני מרשה לך להיות קצת עצובה.." כמה דקות אחרי זה האוטובוס של לוצי הגיע לכניסה ונסע לכיוון הכביש וראיתי אותו יושב עם היד על החלון כאילו היא מושטת אלי.. הראש שלו היה על החלון.. הוא בכה... לא יכולתי להחזיק את עצמי יותר.. נשברתי.. התחלתי לבכות כמו ילדה קטנה וכולם חיבקו אותי חזק ואז הגיע תורנו אז עלינו לאוטובוס.. כל הדרך לשדה התעופה (45 דקות) לא הפסקתי לבכות.. הייתי מאוד עצובה... הגענו לשדה, נפרדנו מהמדריכות ועלינו לדיוטי פרי ואח"כ לטיסה.. לא יכולתי לישון למרות שהייתי מאוד עייפה.. אז קראתי את המכתב שלו 20 פעמים ואיתי כל המשלחת הישראלית... כעבור 4 שעות נחתנו ונפגשנו עם המשפחות.. אמנם היה שמח אבל היה גם עצוב כי נפרדנו מכולם..
כך הסתיימה לה התקופה הכי יפה בחיים שלי...
אני חייבת לציין שהיום הזה, יום שלישי ה-3.7.01 היה היום הכי הכי הכי עצוב בחיים שלי... כאן מתחילה התקופה הכי קשה בחיים שלי.. הגעגוע לבן אדם שאני מאוהבת בו עד השמיים וחזרה.. מהיום הראשון שראיתי אותו...
היום אני כבר בת 20 עברו כמעט 3 שנים מאז, במשך שנה אחרי שחזרנו מהמשלחת היינו בקשר טלפוני באינטרנט וגם נסעתי לשם פעמיים לפני הצבא עם עוד חברים מהמשלחת וכעבור שנה התנתק הקשר ביננו... החודש זה שנתיים שלא דיברנו ואני חושבת שאין יום/לילה שאני שוכבת במיטה ולא נזכרת בו... זה היה באמת חזק...
המשכתי בחיים שלי ואני מאמינה שגם הוא אבל דבר אחד אני בטוחה שהוא לא ישכח לעולם, זה משפט שתמיד היינו אומרים אחד לשני..
כל פעם שאתה מתגעגע, תסתכל על הירח ותזכור... כולם מסתכלים על אותו ירח..." הייתי שמחה אם תגיב/י על הסיפור זה מאוד חשוב לי... אלינור.
✍️ הוסף תגובה