סיפור האהבה שלנו.

שבעה חודשים..

איך עברו כ"כ מהר כבר שבעה חודשים?.. הזמן טס.. פשוט נהניתי.

שבעה חודשים של שמחה.. הרבה שמחה.. אבל גם עצב (לפעמים.... אבל היה שווה את זה..)

"אני צריך לדבר איתך" אמרת לי.. היה אז סוף החורף.. ממש תחילת האביב..

ישבנו בגינה, בחוץ.. לא העלתי על דעתי שזה מה שתגיד לי..

עד אז היינו ידידים.. לא יודעת אם הכי הכי טובים- אבל בהחלט היה לי כייף איתך.

נתתי תשובה שלילית כבר ביום למחרת. בילבלת אותי.. זו היתה הפתעה גמורה..

עבר שבוע וחצי.. חשבתי על מה שקרה- הרבה.. הגעתי למסקנה.. אני כן רוצה.

מייד אמרתי לך זאת, ומשם התחילו שבעת החודשים המקסימים ביותר של חיי...

מתנה מושלמת לימי ההולדת שלנו- שבמקרה סמוכים..

ואז התחיל האביב... נהדר, מקסים, משגע, כייפי.. ואחריו הגיע הקיץ.. שעליו אין מה
לדבר- כ"כ מצטערת שהוא עבר כזה מהר...

חזרנו לשגרה הרגילה (המבין יבין).. בהתחלה היה לי קשה עם זה.. אבל דיברנו- התרגלתי
מחדש..

ועכשיו? היום לפני 7 חודשים, ממש בשעה הזאת, התחיל כל הקסם הזה..

אולי בהתחלה היה קצת שונה.. מוזר..

אבל מהר מאד התאהבנו.. פשוט ככה.. ומאז.. מאז הכל נראה הרבה יותר טוב..

כל יום אני מודה לאלוהים מחדש.. ש"סידר" לי כזאת מציאה..=)

אני אוהבת אותך, תמיד.

ותזכור את זה..

מקווה לעוד הרבה חודשים יחד,

באהבה.

אני