זה היה בסוף הקיץ ו'(אמיתי -מי שיקרא לא יפסיד)

חיכיתי שכבר תגיע השעה 10 לפחות כדי שאני יוכל להתקשר למאיו'ש ולספר לה את
החדשות....בהיתי בטלוויזיה והרגשתי שהעיינים שלי נעצמות .... נתתי לעצמי להירדם...
גם ככה יש עוד זמן עד 10.... כשהתעוררתי השעה הייתה 12 וחצי... עליתי לקומה השנייה
לשתוף פנים ירדתי וטילפנתי למאיה קבעתי שהיא תבוא אלי עכשיו נשב ונדבר!!! היא
הסכימה וכעבור 5דק' הייתה כבר אצלי...(היא גרה כמה בתים ממני) היא ניכנסה והתחלנו
לדבר... סיפרתי לה הכל... על כל מה שקרה אתמול היא חיבקה אותי ושמחה בשבילי... "אני
אוהבת אותו מאיה" אמרתי... "רואים עלייך" היא השיבה וחייכה... המשכנו לדבר ולצחוק
על כל מני דברים ולא שמנו לב איך הזמן עובר ... השעה הייתה כבר 2 וחצי.... פתאום
נישמעה דפיקה בדלת... "את רוצה שאני יפתח?, שאלה מאיה... "כן עדיף" אמרתי ... היא
קמה ניגשה לדלת ופתחה.... אני שישבתי בסלון לא ראיתי מי היה שם אבל ראיתי את הפרצוף
שלה כשפתחה את הדלת.... היה לה פרצוף כזה כאילו ראתה רוח רפאים... היא הייתה מופתעת
מאוד... "מי זה?" שאלתי אותה.."אני חושבת שזו הפתעה שאת היית צריכה לפתוח .. אז
בואי רגע" אמרה לי מאיה וסימנה לי לבוא ולראות, התקדמתי... לאט לאט... מהפתח שבדלת
נדף ריח טוב... הגעתי וראיתי שליח לבוש בסרבל כחול כזה... ובידו הוא מחזיק זר ורדים
אדומים ענק!!!!! העליו היה מונח פתק... "את מעיין?" הוא שאל "כן" עניתי..."אוקי אז
זה בשבילך" הוא אמר והושיט לי את הזר... "ממי זה?" שאלתי בסקרנות "את זה את תגלי
בפתק שנימצא על הפרחים השם נימצא שם" הוא אמר... חתמתי לו על השליחות והוא הלך....
אני ומאיה עלינו לחדרי הנחתי את זר הורדים על המיטה והוצאתי בזהירות את הפתק...
כשפתחתי הוא ניגן מנגינה נעימה .... "נו תיקראי מה כתוב אני במתח" אמרתה
מאמיה...."שנייה אני קוראת" אמרתי והתחלתי ליקרוא בקול :" לאהבת חיי שיהיה לך יום
טוב, מלא ביופי וריח נעים של אהבה.... ותזכרי תמיד שאני אוהב אותך עד טירוף....
ממני שי" קראתי את הפתק שוב ושוב בשקט.... לא הצלחתי לעקל את העובדה שהוא שלח לי
פרחים... שהוא כתב מילים יפות כל כך... שהוא אוהב אותי כל כך!!!

"ואי מעיין הוא אוהב אותך באמת!!" אמרה מאיה... נאנחתי נישכבתי על המיטה וחייכתי...
(אתם יודעים חייכתי את החיוך הדבילי הרגיל שלי) ... "נו למה את מחכה תתקשרי להודות
לו" אמרה מאיה... "כן נכון" אמרתי כולי מבולבלת... חייגתי..."הי יפיפיה שלי מה
מצב?" הוא ענה... "הכל טוב " אמרתי (הוא ידע שזו אני בגלל השיחה המזוהה) "קיבלתי את
הזר והפתק....תודה" אמרתי... "אני שמח שאהבת את הורדים...."הוא אמר "אני אוהבת אותם
כי הם מימך" אמרתי בבישנות..."אני אוהב אותך" הוא אמר "גם אני אוהבת אותך" עניתי
"אז מתי אני יראה אותך שוב?" הוא שאל... הססתי "בא לך ... שניפגש היום?" שאלתי...
"כן בטח קיוותי שזה מה שתגידי...." הוא אמר... "טוב אז... ב-8 כרגיל ליד הבית שלך?"
הוא שאל "כן אוקי..." טוב יאללה יום טוב יפה שלי" הוא אמר..."גם לך " אמרתי וניתקנו
את השיחה...

את הפרחים שמתי במים... בחדר שלי.... ואת הפתק הנחתי בתוך קופסה מיוחדת... החלטתי
ששם אני ישמור את המזכרות שלי מהאהבה הזו... משי!!!!

@@@@@@@@@@@@@@@

אחרי הצהריים אמא הגיעה הבייתה אני הייתי במחשב מדברת עם כמה חברות וידידים
באיסיקיו... פתאום נישמעה דפיקה בדלת של החדר שלי "פתוח" אמרתי זו הייתה אמא... "מה
נישמע?" היא שאלה כהרגלה... "בסדר"אמרתי... "ואי איזה פרחים יפים.... ממי הם?, הם
מיועדים בשבילך?" היא שאלה "כן" עניתי "ממי הם?" היא שאלה בשנית... "ממשהו
שהכרתי..." עניתי לה... "אוי'ש מעיין אל תגידי לי שהכרת אותו במסיבה ההיא..." היא
אמרה .... כמו שאני מכירה את אמא שלי היא לא אוהבת הכרויות מהסוג הזה... "לא"
שיקרתי... "אז?" היא שאלה בחיוך לא ידעתי מה לענות והדבר היחידי שעלה לי זה:"לא הוא
בן דוד של מאיה היא הכירה לי אותו" שיקרתי... "אהה אוקי... אז איתו יצאת אתמול?"
היא שאלה... "כן" עניתי..."אז אתם חברים" היא המשיכה לתחקר אותי... "כן.." עניתי
בחיוך!!! "מתי ניראה אותו?" היא שאלה... "לא יודעת נריאה מה יהיה " עניתי בחוסר
יחס... האמת שאני לא ממש אוהבת שמתחקרים אותי... כל כך הרבה שאלות אוף!!!!"טוב אני
לא יציק לך אני ניכנסת להתקלח..." היא אמרה.... אוקי... עניתי